אהבת עולם רצג

דוד יהיה לשר הצבא והוא רק יהיה לשר אלף כנ"ל במשל. וז"ש שראה בן ישי בראש. לכן אמר לא בעינא

אבי ע"י דבריך הנעימים אני מבין מ"ש במדרש זכרו תורת משה וז"ל אמר הקב"ה אתה מסרת עצמך על דברי תורה ונכנסת בין השרפים מקום שאין שום בריה יכולה לבוא לשם תזכה שתהיה התורה נקראת על שמך עכ"ל. ומעודי היה קשה לי שהמדרש הוא נגד הגמ' במס' ב"ק ויתאו דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער טמון באש קא מיבעיא ליה ומסיק שם מאי ולא אבה דוד לשתותם דלא אמרינהו משמייהו אמר דוד כך מקובלני מב"ד של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על ד"ת א"א הלכה משמו. אמנם ירצה לפי דבריך אבי כמין חומר. והוא שאם א' בא לשאול אם יש לו למסור נפשו על ד"ת. בודאי אין מורין לו כן כמו שאמר יחזקאל לחנני' מישאל ועזרי' ששאלוהו אם ימסרו עצמן השיבן חבי כמעט רגע עד יעבור זעם כן אי' בילקוט. ולא הורה שיפילו עצמן לתוך כבשן אש. אולם הם עשו מדעת נפשם אעפ"י ששמעו מיחזקאל שאמר להם בשם הקב"ה שלא יצילם. הלכו הם והפילו עצמם. ולכן ניצולו כי היו כרשב"י עצמו כנ"ל וכראשון במשל שהבאת למעלה ששלח המלך והצילו ועשאו לשר צבא. אבל להורות להלכה שימסור עצמו אסור. כי שמא לא ינצל. והנה באמת דוד לא צוה לשלשת הגבורים שימסרו נפשם אלא אמר סתם מי ישקני מים ולא היה הגזרת מלך עליהם. כי לא אליהם דיבר כלל. אבל הם בעצמם מחמת אהבת המלך דוד מסרו נפשם, לכן ניצולו בזכות דוד אף שהיו שמה ת"ר אלף פלשתים לפי דעת המדרש. אולם אם היו שואלין לא היו מורין להם כן כנ"ל ולכן לא זכר שמות שלשת הגבורים וז"ש דלא אמרינהו משמייהו ואין אומרים הלכה משמו. כדי שלא ילמדו ממנו אבל יעשה מי שירצה מעצמו. והנה זה הוא דוקא בשלשת הגבורים. אבל משה שהלך בין השרפים מה שאין בריה יכולה לעשות כמוהו ואין לנו מורא שילמדו ממנו לכן מותר שתקרא על שמו. וז"ש המדרש אתה מסרת עצמך על ד"ת והיה מן הראוי שלא תקרא על שמך אבל בעבור שנכנסת בין השרפים מקום שאין שום בריה וכו' לכן תקרא על שמך. ובזה נשלם הדרוש השמיני: דרוש ט'

אבי מעודי נפלאתי על אדונינו דוד הע"ה כאשר בא אליו נתן הנביא וסיפר לו המעשה של שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד ולרש אין כל כ"א כבשה אחת וכו'. ויבוא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו וכו' ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו. ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת וכו'. מאין הוציא המשפט הזה שהוא נגד דת תורתנו הקדושה. ומי התיר לו לישבע בשם ה' על שקר. ולא ראיתי בכל המפרשים פירוש מספיק. ורש"י ז"ל פי' שהגוזל את העני כאילו נוטל את נפשו ממנו. ואין זה מספיק לקרותו בשם בן מות לכן אבי הדריכני באמיתך ולמדני

בני אמרו חז"ל שלש מדות באדם (מישראל) גומלי חסדים בישנים רחמנים וכל מי שאין בו משלש מדות הללו בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו ע"ה. נמצא שהוחלט אצל חז"ל שמי שאין בו מדת רחמנות אינו מזרעו של א"א ע"ה ובמדה הזאת באמת נבדלה האומה הישראלית מכל העם אשר על פני האדמה אשר כמעט כולם אכזרים ואין בהם