אהבת עולם רצא

שאפי' העובד בעבור עוה"ב לא נקרא מאהבה. והטעם שכמו שידעת בני. שמי שהוא ירא שאם לא יעבוד אז יענישוהו. הוא נקרא מיראה. כן מי שהוא ירא שאם לא יעבוד לא ישיג את הדבר אשר יקוה להשיג ע"י עבודתו זה ג"כ נקרא מיראה. אמנם רק זהו נקרא מאהבה מי שאינו מקוה שום דבר רק למה שיאות לו יתברך לשמו לבד. והנה הקב"ה אמר אל ירבעם חזור בך. היתה כונתו ית' חזור בך מעצמך בלי שום פנים ויחול ותקוה. ואם היה עושה כן אז היה עושה מאהבה והיה מהפך הזדונות לזכיות. באמת היה לו נאה לילך בראש כי יהיו לו זכיות הרבה יותר ממה שהיה לבן ישי כנ"ל. לכן הקב"ה אמר אני ואתה ובן ישי. ובאמת היה הוא ית' מדייק בלישניה ר"ל מקודם אני ואח"כ אתה ואח"כ בן ישי. אולם אח"כ שאל ירבעם מי בראש ובשאלתו זאת הורה שכונתו היא על כבוד. והוי מיראה כנ"ל. לכן אמר הקב"ה בן ישי בראש והבן

אבי אמת שביארת המאמר הזה בדרך נפלא. אולם עדיין לא נתקררה דעתי. כי הנה נראה מדבריהם ז"ל כאילו עמדו אחורי הפרגוד ושמעוהו ית' מדבר עם ירבעם וכל דברי המאמר הזה אינן אלא דברי נביאות. וכבר למדתני אבי שחז"ל חכמים היו ולא נביאים. ואעפ"י שהיה רוה"ק שורה עליהם. מ"מ לא מצינו דברי נביאות בכל הש"ס. רק מה שהוציאו מן המקראות עפ"י י"ג מדות ועפ"י הקבלה שהיתה בידם איש מפי איש. לכן אתה אבי ונרי הורני בחסדך דרך פשוטו במאמר הזה כדרכך מעולם

בני בטרם אשמיעך פירוש המאמר הזה. צריך אני להודיעך כונת חז"ל במ"ש הרבה עשו כר"ש בן יוחאי ולא עלתה בידם. ומקשים אם עשו כרשב"י למה לא עלתה בידם וכי משוא פנים יש בדבר ל אולם דע בני כי העיקר מה שהבורא חפץ מן האדם הוא שיתן לו ית' את לבו ר"ל שכל מעשה אשר יעשה האדם לא יהיה לשום תקות גמול רק בעבור שמו ית'. ואין הדבר תלוי בהמעשה אם הוא גדול או קטן כי לפעמים יהיה המעשה גדול מאד דהיינו שימסור נפשו על קדושת שמו יתברך ואעפ"י כן לא ייטב בעיני ה' כמ"ש רש"י פ' אמור ע"פ ונקדשתי בתוך בני ישראל וז"ל המוסר נפשו על קדוש השם אל ימסור עצמו ע"מ שיעשה לו נס שהמוסר עצמו ע"מ שיעשה לו נס אין עושין לו נס עכ"ל. ולפעמים יהיה הדבר קטן מאד כמו הנותן פרוטה לעני ואם יהיה לשמו יתברך אמרו עליו חז"ל שזוכה ומקבל פני שכינה. גדולה מזו אמרו גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. הרי שאפי' דבר הנמאס שיבחו בעבור הכונה לשמו ית' ואפי' דבר הנכסף גינו בעבור שלא יהיה לבו שלם עם ה' אלהיו. ולהבינך הענין יותר הטה למשל אזניך. מלך א' היה עם מחנהו בשדה נגד מחנה אויביו. והנה יצא איש ממחנה השונאים ויחרף ויגדף את המלך. והאיש ההוא היה גבור חיל מאד ותפול אימתו על כל המחנה והנה היה איש מאנשי המלחמה ההדיוטים. וילבש קנאה וירץ לקראת האיש המחרף לנקום ממנו נקמת המלך. ויברח האיש המחרף מפניו אל תוך המחנה שלו. וירץ המקנא אחריו אל תוך המחנה. וירא המלך והנה המלחמה אל המקנא ההוא פנים ואחור. ויצו המלך את גבורי החיל אשר לו שיבקעו אל תוך המחנה ויצילו את האיש המקנא ההוא. ויבוא ויעמוד לפני המלך וישימהו לשר צבאו ויאמר לו אתה תהיה שומר לראשי כל הימים. ויהי אחר ימים ויקרה עוד הפעם אשר יצא איש א' לחרף את המלך וירץ איש