אהבת עולם רפו

אם שיבקש הכפרי כ"כ מהשר עד שימחול לו פקודתו. והנפקא מינה בין ב' דרכים אלו. הוא. שאם הכפרי יהיה מבריח. אז היתה המניעה מן הכפרי ולא מן השר. שהרי פקודת השר לא בטלה אלא שהכפרי מבריח את הסוס. אמנם אם הכפרי מבקש עד שמחל לו השר הנה היתה המניעה מהשר ולא מן הכפרי. שהרי רצה הכפרי לתת את הסוס אלא שהיה מבקש. ואלמלא לא מחל לו היה נותן. וכן הדבר עצמו בדמותו כצלמו. הקב"ה גזר על אברהם ואמר קח נא וכו' ואברהם לקח את יצחק והעלהו לעולה. והנה ההמון מבינים שזה היה עיקר הנסיון במה שלא היה מבריחו והדומה לזה. אמנם באמת לא היה זה נסיון כלל. מפני שכל אדם היה עושה זאת כנ"ל. לזה לא אמר סתם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי בזה לא היה עדיין ראוי להקראות ירא אלהים במה שלא חשך את בנו והמניעה לא היתה מצדו אבל העיקר במה שירא אלהים אתה הוא במה שלא חשכת את בנך את יחידך ממני דייקא. ר"ל שלא היית מבקש ומתפלל ממני שאבטל רצוני. והמניעה תהיה ממני. אפי' זאת לא עשית. ובזה נשלם הדרוש הששי: דרוש ז'

אבי הורני בחסדך מה שקשה לי על מה שאמרו טעם על תקיעת שופר בר"ה. כדי לזכור זכות העקידה. קשה לי למה לוקחים ופר שהוא קרנו של איל שהוא מורה על מה שלא שחט את יצחק ושחט איל תמורתו. היה לנו ליקח סכין שמורה כמו שעשה אברהם אבינו שנאמר ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. והיה יותר מקום לזכור זכות העקידה. והוא ממה שרצה לשחוט את בנו

בני מקודם אודיעך שיש עוד מקום אתי להתיר הספק העצום בענין העקידה בכללה. והוא מה זה שהפליג השם במעשה העקידה. הלא כל איש ואפילו הפחות שבפחותים שבישראל. אם יאמר אליו ה' קח נא את בנך וכו' כמו שאמר לאברהם. בלי ספק שיעשה כאשר יצוהו ה'. וא"כ מהו גבורתו של אברהם. ואף שכבר התרנו הספק הזה בדרוש ה' ובדרוש ו' עוד יש לאלוה מלין. והוא ע"ד מ"ש רש"י בפ' ואתחנן וז"ל אין ואתחנן אלא ל' חנון. הצדיקים אעפ"י שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים אלא מתנת חנם. ולכאורה אינו מובן שהנה אין זה שבח לצדיקים. שזה ידמה לנגיד שיש לו משרת איזה שנים. והולך בבגד קרוע ויאמר אליו הנגיד הלא יש לך אצלי שכירות מכמה שנים קח ממני מדמי השכירות ועשה לך בגד שיהיה לכבוד. ויען המשרת לא כן אלא השכירות יהיה אצל אדוני בשלימות. ואדוני יעשה לי בגד מכיסו. וידוע שאשר יאמר כזה. שהוא שוטה או שהוא עז פנים. אמנם יאמר עפ"י מ"ש חז"ל משה תלה בזכות אחרים שנאמר זכור לאברהם ליצחק וכו' תלו לו בזכות עצמו שנאמר לולא משה בחירו וכו'. חזקיה תלה בזכות עצמו שנא' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנאמר וגנותי על העיר הזאת למען דוד עבדי עכ"ל. והענין הוא עפ"י מ"ש הח"ה בשער הבטחון וז"ל אם היה מעשה האדם כחול הים במספר לא יהיה שקול בטובה א' מן הטובות הבורא ית' עליו בעוה"ז. ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו וכו' ואין ראוי לבטוח על מעשהו הטוב ויבטיח נפשו בגמול העוה"ז והעוה"ב על מעשהו. אך יטרח ויטרח וישתדל בהודאה לטובות הבורא התמידות עליו לא לתקות גמול עתיד שיתחייב לו במעשהו וכו'.