אהבת עולם רפד

וטוב לב כאילו היה עשיר גדול. ויהי היום: ויבוא העני אחר חצי היום אל חדר הרב שהיה בעיר הזאת. והרב היה חכם גדול וחסיד מפורסם. וירא הרב והנה עיני העני הצדיק יורדות כנחל דמעה. ויחרד הרב מאד ויאמר לו למה תבכה. ויען הצדיק ויאמר על שברכתי היום ברכה לבטלה. שברכתי היום ברוך שעשה לי כל צרכי. וכבר עבר חצי היום ואני ואשתי ובני ביתי עדיין בתענית. כי אין לנו לחם לאכול. ויאמר אליו הרב אל תבכה. לא ברכת ברכה לבטלה. כי הבורא ב"ה יודע יותר מה שצריך לך ממה שאתה יודע את צרכך. ע"כ בלי ספק שהיה זה צרכך שלא יהיה לך היום לאכול עד אחר חצי היום. וישמח העני הצדיק מאד על תשובת הרב. וקבל על עצמו מהיום ההוא והלאה שלא לבכות עוד על שום צרה. ואקוה שיהי' לך די בזה בני. שתהיה כל ימיך שמח וטוב לב

אבי החייתני בדבריך הנעימים. אולם שאלה א' אני שואל מכבודך. והוא שהנה יצא מדבריך שהצדיק לא יירא מכל צרה שתבוא עליו כי כן עשה הלל כנ"ל. א"כ יפלא מאד על אבינו יעקב שאמר הצילני נא וכו' כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. למה לא אמר ג"כ. הבורא אשר בראני הוא יודע הטוב לי יותר ממני. ואם יהרגני עשו בלי ספק שכן הוא צרכי כנ"ל

בני הנה בלא זה ג"כ קשה מ"ש ואתה אמרת היטב איטיב עמך. א"כ שהקב"ה הבטיחו איטיב עמך למה היה ירא. הגם שחז"ל הרגישו בזה ואמרו כסבור שמא יגרום החטא. וז"ש קטונתי וכו'. מ"מ אינו מספיק לתרץ הקושיא לגמרי. כי עכ"פ יקשה שהכי היה לו לומר בתפלתו רבש"ע אמת אתה אמרת היטב איטיב עמך. אבל בכל זאת ירא אנכי פן יבוא והכני וכו'. שהנה קטונתי מכל החסדים וכו' וירא אנכי שמא יגרום החטא. ולא שיסיים ואתה אמרת וכו'. אולם בני הטה למשל אזניך. נגיד א' ישב בביתו ובניו כשתילי זתים סביב לשלחנו ומשרת א' היה ממונה לתת לכל א' מהבנים את חלקו. והנה דרך הילדים הוא לצעוק תמיד הב הב לי עוד לחם עוד בשר עוד חמאה וכיוצא. והנגיד השגיח עליהם תמיד וראה שבן א' מהבנים מעולם לא תבע ובקש שום דבר. רק את אשר יאמר הממונה. כי הוא זה חלקו לקח בסבר פנים יפות ואכל. פעם א' שאל הנגיד את בנו זה. מדוע כולם תובעים ומבקשים ואתה מעולם לא בקשת שום דבר. ויען הנער. אבי! מיום עומדי על דעתי שמתי לי חוק ולא יעבור. שלא לעשות אף לא לדבר רק מה שהוא רצונך. ואתה אבי רואה איך הממונה מחלק לנו את מזונותינו. א"כ החלק מה שהמשרת נותן לי זה הוא בודאי רצונך. ואם אבקש עוד הנה יהיה נגד רצונך. ויצו הנגיד את המשרת שבמקום אשר נתן לנער הזה עד הנה חמאה לבד. מהיום והלאה יתן לו גם גבינה. ויהי היום ויתן המשרת אל הנער הזה חמאה לבד. ויבקש הנער מאתו לתת לו גם גבינה. ויאמר הנגיד אל הנער ני מה נשתנה היום מיומים שאתה תובע חלקך בפה. ואין זה דרכיך מעולם. ויען הנער אבי לא בעבורי תבעתי ממנו את הגבינה אבל בעבורך שאתה אמרת לתת לי והנה מה שלא נתן לי הוא נגד רצונך. והנמשל מובן. שהצדיקים מעולם אינם מתפללים על שום דבר כי מאמינים בהשגחה פרטית ועיני ה' משוטטות בכל הארץ לתת לכל איש די פרנסתו ולחם חקו. והנה כל מגמתם של הצדיקים היא לעשות רצונו ית'. לכן אין