אהבת עולם רעה

זהב אלא תורה ומ"ט בלבד וכו'. אם לא רצה לילך עם האיש הזה לא הל"ל רק איני דר אלא במקום תורה. אמנם לפי דבריך שע"י שיהיה כל חפצו של אדם ומעשה בעבור התורה כנ"ל. אז יוכל לקיים והגית בו יומם ולילה. וז"ש כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. רצונו לומר כל חפצו בעולם לא יהיה כי אם בעבור תורת ה' אז משכחת שבתורתו יהגה יומה ולילה. נמצא שבשעת פטירתו של אדם. במקום אשר איש אחר יעזוב לאחרים חילו. איש כזה אשר תכליתו היה רק תורה. לא לאחרים חילו אבל את הכל יקח עמו. כי כל הכסף והזהב אצלו כמו התורה כנ"ל. ונראה לי שבאמת הלך ר"י בן קסמא עם האיש הזה. אולם הנה ר"י הבין באיש הזה שקניני העוה"ז הם עיקר אצלו אבל מחמת עושר גדול שהיה לו רוצה לקנות גם את התורה. שהנה היה די שיאמר האיש הזה רבי רצונך שתדור עמנו במקומינו ואני אתן לך כל מחסורך והוא הרחיב פה ואמר אלף אלפים דינרי זהב. בזה הורה שהכסף והזהב אצלו העיקר. לזה השיבו ר"י ולמדו מוסר הנ"ל וז"ש אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם לא יהיו הסף וזהב. אבל יהיה מהם תורה. וז"ש איני דר אלא במקום תורה. וז"ש וכן כתוב בס' תהלים טוב לי וכו' להורות על דבריך הנעימים הנ"ל שאפילו מן הכסף והזהב יהיה ג"כ תורה. וזה שמסיים שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין וכו' אלא תורה ומ"ט בלבד. ר"ל שגם הכסף והזהב הם תורה כנ"ל

בני בוא ואראך שכל דברינו הם מפורשים היטב במאמרם ז"ל הראשונים היו עושים תורתם קבע ומלאכתם עראי זה זזה נתקיימה בידם האחרונים היו עושים מלאכתם קבע ותורתם עראי זה וזה לא נתקיימה בידם. ויקשה מאד שהרי אנחנו רואים אחרונים שעושים מלאכתם קבע ותורתם לא כלום. ואעפ"כ מלאכתם נתקיימה בידם. אמנם יובנו הדברים כן. אמרו חז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. וקשה שלא הל"ל רק אשרי מי שהוא תלמיד חכם וממילא ידעינן שתלמודו בידו כי האם גנבי איכא הכא. אולם הנה כל קניני העוה"ז לא במותו יקח האדם ולא ירד אחריו כבודו רק יעזוב לאחרים חילו. אמנם התורה ומ"ט המה ילכו אתו. והנה איש אשר רוח חיים באפו ונשמת אלוה בקרבו. ראוי שיזכור תמיד ביום המיתה ויתעורר בימי הבלו משינת תרדמת הזמן. ויאמר למה לי חיים כאלה לקבוץ על יד ולהרבות הון. מי יודע למי אנכי עמל. אפשר לשונאי ואויבי חיים עצמו הם יקחו את חלקי ועמלי. ע"כ טוב לאדם שיקיים בכל דרכיך דעהו כנ"ל ואז גם הכסף וזהב נחשב כמו התורה ואז במותו יקח הכל כמי שאמרתי במ"ש ר"י בן קסמא שבשעת פטירתו וכו' אין מלוין וכו'. והכל בכלל ותלמודו בידו. וז"ש הראשונים היו עושים תורתם קבע ומלאכתם עראי ר"ל שמלאכתם ומעשיהם היה עראי וטפל רק בעבור תורה. לכן זה וזה נתקיימה בידם ר"ל אף מלאכתם היה בכלל ותלמודו בידו כי הפעולות נמשכות אחר התכלית כנ"ל. משא"כ מי שהממון והכבוד אצלו הוא העיקר. ומה שלומד לפעמים. אינו עושה רק בעבור ממון או כבוד. יהיה כמו שלא ירד אחריו כבודו ועשרו. כן לא ירד אחריו תלמודו. כי הוא כמו קערת כסף אחת. וז"ש האחרונים היו עושים מלאכתם קבע ותורתם עראי ר"ל שהמלאכה אצלם היא העיקר והתורה טפילה אצלם. וכל הפעולות נמשכות אחר התכלית. נעשית ג"כ כסף וזהב לא נתקיימה בידם ר"ל במה