אהבת עולם כז

נכון בקשר אמיץ ע"פ הלא אם תטיב שאת ואם לא תטיב וכו' ופרש"י לפתח חטאת רוב לפתח קברך חטאך שמור ואליך תשוקתו של חטאת הוא יצה"ר תמיד שוקק ומתאוה להכשילך ואתה תמשול בו אם תרצה להתגבר עליו ע"כ. יובן עם מה שנקדים שהתורה נקראת טוב כמש"ה כי לקח טוב נתתי לכם. וידוע מאמר רבי לוי בפ"ק דברכות (ד"ה) לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר אם נצחו וכו' ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה. ויל"ד דאדרבה אם יזכור לו יום המיתה זהו שמחתו כמאמר רשב"ל בקידושין (ל:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' א"כ זהו בקשתו. ואפ"ל דלא ר"ל שיזכור לו יום המיתה. אלא יזכור עונש השמור לו בשביל עונו ליום המיתה ובזה אז יכנע לבבו הערל ונשבר לבו בקרבו. ומעתה ז"א הלא אם תטיב דהיינו שיעסוק בתורה שנקראת טוב בזאת ש'את יצה"ר ונש'א וגבה מלפתותך ואם לא תעסוק בתורה ג"כ דהיינו אם לא תטיב אפי"ה יש תרופה אחרת לפתח חטאת רובץ שתזכור שלפתח קברך חטאך שמור והוא יום המיתה. ותדע אמאי קא מזהר רחמנא משום כי ואליך תשוקתו תמיד משתוקק להכשילך ולזה טרם מכה ציץ רפואה הפרחתי לך. ושמא תאמר ודאי לא תוכל לו. לא כן אלא ואתה תמשול בו אם תרצה להתגבר עליו

בא"א על פסוק הנז' הלא אם תיטיב שאת פירשו רז"ל על ענין התשובה כאמרם מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד. אפשר שזה אומרו הלא אם תיטיב ר"ל אם תטיב מעשיך ותחזור בתשובה שלימה והוא פירוש תיטי"ב בנוטי'. טרם ישתדל יעשה תשובה בבחרותו. כמ"ש שהמע"ה וזכור את בוראך בימי בחרותך כאז"ל אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. א"נ תיטיב ישתדל תמיד ירבה במעשים טובים. א"נ בתלמוד תורה יראת ה' טהורה דכתיב ראשית חכמה יראת ה'. א"נ טוב ירבה בצדקות תוספת יכלתו. א"נ בשבתות ימים טובים ילמוד תורה. דכתיב כי אקח מועד וכו'. ותיבת שא"ת אפשר בא לרמוז לו על בריאת העולם כאז"ל שיתא אלפי שנין הוי עלמא. שא"ת ר"ת. שני אלפים תוהו. שני אלפים תורה. שני אלפים משיח. אות תאו מתחלפת באות מם (דמ"ת) א"נ אותיות שאת הם אותיות אשת. ואותיות תשא. ודרז"ל על פסוק תשב אנוש עד דכ"א. ר"ת דם. כפירה. אשה. אפילו ח"ו עבר עליהם וחזר בתשובה שלימה הקב"ה מקבלו שאין דבר עומד בפני התשובה וזה הוא תש"ב אנוש עד דכא. בנוטריקון. תחזור בתשובה שלמה. לפני אל נורא ואיום. (גל"ש) דהרחק עצמך. כל אסור דאורייתא. דרבנן. וארז"ל ומתנאי התשובה הם קו"ל. צו"ם. ממו"ן. כמנין זא"ת כדכתיב זאת חוקת התורה. זא"ת אשיב אל לבי על כן אוחיל. לישועתו בזא'ת אני בוטח. שתקבלני ברצון ושלש תיבות שא'ת. אש'ת. תש'א כנז' שי'ן. אל'ף תא'ו. ס"ת בגי' קו"ל. כנז' צו'ם. כנז' ממו'ן. ואותיות שאת הם אותיות תשא מלשון מחילה וסליחה כדכתיב ועתה אם תשא חטאתם וכו' שע"י התשובה הקב"ה מוחל וסולח ואחד מהטעמים שהקב"ה מקבל בתשובה הוא מדין בנים ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. זה הוא אותיות שא"ת ר"ת שבת. אנכי. תשובה. א"נ אות תא"ו ת'פילין ת'חיה. הם מורין שישראל דין בנים להם והוא שבת ותפילין הם שרביטו של מלך. והמשתמש וכו' וכן משתמש בשרביטו של אביו קבלת התו' שפתח באנכי והמלאכים טענו מדבה"מ וכו'