אהבת עולם רסח

ההשגחה, בא אל היראה והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

בני בוא וראה איך כל דברינו בדרוש הזה מפורשים במ"ש ויושע ה' ביום ההוא וכו' וייראו העם את ה' וכו' אז ישיר משה וכו'. ויש לדקדק א' שאין כאן מקום לירא ממי שעשה, לנו טובות כפולות ומכופלות אבל יהי' יותר מקום לאהוב אותו ית'. ב' למה אמר משה ובני ישראל ולא אמר סתם אז ישיר ישראל כמו בשירת הבאר. ג' רש"י והתרגום ז"ל נדחקו מאד בפירוש אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. כי לכל הפירושים לא יובן התקשרות הגאוה עם מה שסוס ורוכבו רמה בים. ולהאומר שע"י שסוס ורוכבו רמה בים נתגאה הוא ית'. אומר אליו האם יתגאה המלך במה שיכבוש זבוב א' כן אם יתגאה ה' במה שכבש את פרעה. אמנם דע שמתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו במצרים. דהיינו שהיו כמו הפילוסופים שלא האמינו בהשגחת ה'. ועם כל המופתים אשר עשה ה' במצרים אף שהיו למעלה מן הטבע עדיין לא באו לאמונת השגחה. כי עם קשי עורף הוא ולא ישובו מדעתם גם אם רואים דבר שהוא למעלה מן הטבע אומרים שהוא דבר טבעי לא שאין מבינים סיבתו. כי גם על קריעת י"ס נמצאים אנשים האומרים שהי' טבעי. מה שאין כן כאשר תבוא הישועה אחר יעוד הנביא וכפי הגבלתו ואחר התפלה. הנה אז ידעו בבירור גמור השגחתו ית'. לכן סיבב הוא ית' את הדבר שלא תהי' קריעת י"ס תיכף ומיד רק אחר תפלתם כמ"ש ויצעקו בני ישראל אל ה' ומשה אמר התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום דייקא. דהיינו שייעד את הדבר. אמר ע"י ויושע ה' ביום ההוא דייקא הנה באו לאמונת ההשגחה לכן וייראו העם את ה' שבאו לידי יראה כנ"ל. ויאמינו בה' ובמשה עבדו. ומלת עבדו אך למותר. אולם יאמר שהאמינו שמשה הוא עבדו של ה' שהוא שליח המושל העליון כנ"ל במשל. ואמר אז ישיר משה ובני ישראל ר"ל כמ"ש על מ"ש אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא כנ"ל בדרוש הזה. להורות שבאמונה הזאת היו כל ישראל כמו משה שגם אצלם היתה היראה מלתא זוטרתי כנ"ל. ופתיחת השירה היה שהודו שהוא ית' משגיח בארץ. לא כמ"ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו כנ"ל בדרוש הזה. אלא כי גאה גאה ר"ל אעפ"י שגאה גאה ורם ה' אעפ"כ סוס ורוכבו רמה: בים. כמ"ש כי רם ה' ושפל יראה ר"ל אעפ"י שרם ה' אעפ"כ ושפל יראה ובזה נשלם הדרו' ב': דרוש ג'

אבי למדתני בדרושים הקודמים. שלפעמים ימנע השם ב"ה מן האדם דבר הכרחי אליו. וזה עושה השם ב"ה לטובת האדם. כדי שיתפלל האדם אל ה' וישיג את הדבר ההוא ע"י תפלתו. ואז ידע שהוא יתברך משגיח בעולם. וע"י אמונת השגחה יבוא אל היראה ממנו ית'. כי מי שאינו מאמין בהשגחה. לא תתכן אליו היראה. כי למה יירא ממי שלא ידע ממעשיו כמ"ש על הרשעים ויאמרו לא יראה יה וכו'. הנה שאלה א' יש לי לשאול מכבודך. אם כל אדם זוכה לאותה איצטלא או לא

בני יפה שאלת כי באמת לאו כל אדם זוכה לזה שיעשה ה' לו מופת חושיי על אמונת השגחה. כי העיקר אשר ישתבח בה האדם היא האמונה. ראה מה כתיב ויאמן העם הנה באמונה נשתבחו ישראל. אך עיקר הכונה במ"ש ויאמן העם שהי' אמונה בלי מופת עדיין. שהרי ע"י מופתים גם החרטומים האמינו ואמרו אצבע אלהים היא. א"כ מן הראוי שלא יעשה ה' אלהים דבר מופת חושיי