אהבת עולם רסז

ואמר הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והי' במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואינו ומי יודענו. אולם ע"י שנדע בבירור השגחתו ית' עלינו הנה אז תתכן היראה בלבו של אדם. וזאת ולא זולת הי' כונת כל הנסים והמופתים אשר עשו כל הנביאים. לקבוע אמונת השגחה בלב ישראל ע"י הנסים ושדוד המערכה. ואז בקל יוכל האדם לקנות היראה ממנו ית'. כמ"ש החכם ר' שלמה דוראן וז"ל בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים וכו' היתה תשובתו ית' למשה לפי תמהונו שאמר וכי אוציא את ב"י ממצרים ואמרו ז"ל באיזה זכות אתה גואלם. השיבו הוא ית' בהוציאך וכו' ר"ל אני ידעתי שבמה שאעשה עמהם נסים ונפלאות ביציאת מצרים וקריעת י"ס והדומה להם. יקנו היראה וההכנעה בנפשם ותקל להם העבודה על ההר כי מראיית הנסים תקנה היראה בלבות הרואות אותם. והטעם כנ"ל שע"י הנסים תוכר השגחתו וע"י ההשגחה תבוא היראה. ובזה תבין מ"ש ועתה ישראל מה וכו' ושאלו אטו יראה מלתא זוטרתי היא ל והשיבו אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא. וכבר דשו בו רבים במאמר הזה. כי מה יועיל אמרם לגבי משה מלתא זוטרתי הרי אמר ועתה ישראל וכו' ולהם היראה מלתא רבתא היא. אמנם לפי הנ"ל יאמר לגבי משה ר"ל לגבי איש כזה אשר עשה כל הנסים ונפלאות לעיני כל ישראל באמת יראה מלתא זוטרתי היא אצל כל יש'

אבי ע"י דבריך הנעימים אני מבין דקדוק א' במאמרם ז"ל מ"מ אבותינו עקרים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. למה אמרו לשון מתאוה ולא אמרו חפץ או רוצה. אמנם יאמר מ"מ אבותינו עקרי ר"ל שמן הראוי שלא יהיו עקרים. כי האומה הישראלית אשר יצאה מהם היא א' משבעה דברים שעלו במחשבה קודם שנברא העולם: אולם לא היו עקרים במקרה אבל בכונה רצויה מאתו ית' עשה אותם עקרים עפ"י מערכת השמים כמ"ש נסתכלתי באצטגנינות שלי אברם אינו מוליד. גם עפ"י טבע כמ"ש חז"ל ע"פ ותהי שרי עקרה אין לה ולד שלא הי' לה עיקר מטרין שלה ואפ"ה נענו ע"י תפלתם. ועי"ז באו לאמונת ההשגחה. כמ"ש הרשב"ץ בס' מגן אבות וז"ל הנסים הם על ב' מינים ואם הם תחת סוג א' דהיינו שנוי הטבע ברצון האל ית'. המין הא' הוא מהנסים אשר ענינם יורה בפרסום שהם היפך הטבע. כנחש מן המטה וקריעת י"ס והדומה להם. והמין הב' הנסים שאין ענינם מורה בפרסום היפך הטבע כמו בוא הארבה למצרים ובימי יואל והדומה להם. אבל יהיו נסים אם יבואו אחר דבר הנביא וכפי יעודו והגבלתו. כמ"ש משה התפאר עלי למתי אעתיר לך ויאמר למחר. וכמ"ש שמואל קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר עכ"ל. נמצא שע"י שיתפלל האדם על דבר מה. אף גם אם הדבר ההוא אינו היפך הטבע אבל ישיגהו ע"י תפלתו הנה לנס יחשב. וע"י הנס יקנה ההשגחה וע"י ההשגחה תבוא היראה כנ"ל. והנה אמרו חז"ל אין להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר יראת ה' היא אוצרו. והטעם שהנה לא יגנוז המלך באוצרו דבר אשר יוכל לקנותו בכל עת שירצה. ואף אם הוא בדמים מרובים. אבל יגנז דבר שאינו מצוי בכל עת רק מקרה קרה שהשיגהו. והנה אמרו ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. לכן רק יראת ה' היא אוצרו. והנה לשון תאוה נופל על דבר שאין ביד האדם להשיגו. כמ"ש התאוו תאוה ויאמרו מי יאכילנו בשר. לכן דקדקו בלשונם ואמרו מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתו כי ע"י התפלה בא אל השגחה וע"י