אהבת עולם רסו

ברצונם. והנה אם יבוא איש ויאמר אל קהל אנשים בשם המושל שיעשו כך וכך. הנה לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו כי יאמרו לא נראה אליך המושל. אולם אם כה יאמר עשו כך וכך ותיכף ומיד אחר עשותכם יעשה עמכם המושל טובה. ותהי' טובה אשר אין ביד כל השרים והעבדים לעשותה. ומיד אחר עשותם באה אליהם הטובה ההיא ולא איחרה. הנה מעתה אין עוד איש מאנשי הארצות מסתפק על האיש ההוא אם המושל שלחו אבל כלם יאמינו שהוא שליח המושל. גם יאמינו שהמושל יודע עניניהם ומשגיח בהם. ומה שהעבדים מנהיגים את הארצות אין זה כפי רצונם כמו שחשבו. רק עפ"י פקודת המושל העליון. והנמשל מובן הבורא ב"ה נתן את העולם תחת צבא השמים ועל ידיהם מנהיג את העולם אם לרעב אם לשובע והדומה מן המקרים. ובעבור שאין איש מאנשי האדמה אשר יראה את כבוד ה' ורק את צבא השמים יראה. לכן עלה על דעת רובם שהבורא אינו יודע כלל ממעשיהם ורק צבא השמים מנהיגים את העולם כפי רצונם. והנה רצה הקב"ה לזכות את האדם נתן לו נין התפלה. שכאשר יתפלל האדם אל בוראו על טובה הנעדרת מאתו. או על רעה הבאה עליו מפאת מערכת השמים. ומיד אחר תפלתו יושיעהו ה' נגד הטבע ונגד צבא השמים. ידע האדם שהבורא ב"ה משגיח על כל פרטיו ויודע עניניו. והוא הבורא ב"ה בכבודו ובעצמו מנהיג את העולם. ומה שאנו רואים את צבא השמים פועלים בעולם. אין זה כפי רצונם רק כפי רצון מושל העליון. ועפ"י פקודתו הם מנהיגים את העולם. לכן אף אם המזל יורה על איזה איש איזה רעה. אל ימנע עצמו מן הרחמים ויתפלל אל ה' שהוא אל שדי המשדד מערכות השמים. והוא ית' ישלח דברו וירפאהו וימלט משחיתתו. כמ"ש חז"ל אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים

אבי ע"י דבריך אני מבין מ"ש ד"ה ע"ה הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא. שהנה במ"ש שבורי לב ועצבותם כולל כל מיני חולי וצער הגורמים שברון לב ועצבות. אמר הרופא ר"ל לא כמו הפלוסופים שחושבים שעזב ה' את הארץ ומסרה לצבא השמים. לא כן אבל הוא ית' רופאם אף גם אם צבא השמים מורים עליהם שברון לב ועצבות. ואמר מונה מספר לכוכבים ר"ל כמו המושל המנהיג את המדינה ע"י עבדיו. הנה הוא מונה אותם לידע אם הם מספיקים למלאכתו. משא"כ אם העבדים מנהיגים כפי רצונם הנה אז אין צורך אל המושל למנותם. ומה מתקו דבריו שאמר לכלם שמות יקרא עפ"י מ"ש חז"ל ע"פ למה זה תשאל לשמי שהמלאך משתנה שמו לפי שליחותו. לז"א לכלם שמות יקרא ר"ל שהם אינם מושלים כפי רצונם אלא הוא ית' שילח אותם על עבודתם ועל משאם לכן קורא להם שמות לפי שליחותם. וזה ראי' למ"ש הרופא לשבורי לב וכו' ירצה כאשר ייטב בעיני ה' לרפאות איש משברון לבו ועצבותיו אשר יורה עליו איזה כוכב. יכנה שם אחר לכוכב ההוא דהיינו שישלחהו לרפאותו ואז קורא לו שם חדש כנ"ל

בני דע כי העיקר מה שירצה הבורא מן האדם היא היראה ממנו ית' כמ"ש ואתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וכו'. וכל עוד שאנחנו מסופקים בהשגחתו ית' על העולם השפל הזה. לא תתכן ממנו היראה. כי למה נירא ממי שאינו יודע ממעשינו. כמ"ש על הרשעים ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלוהי יעקב.