אהבת עולם רסב

ע"י תפלה

בני אל תחשוב על חז"ל שיאמינו שהקב"ה משתנה. שהדבר הזה שהקב"ה אינו משתנה נתברר עפ"י מופתים. ובלי ספק לא נעלם מהם. גם הנביא אמר אני ה' לא שניתי. והמאמר מחז"ל שהבאת לסתור. אדרבה הוא תנא דמסייע. בוא וראה כמה גדולים דברי אז"ל אשר דקדקו בלשונם הזהב לומר תפלתן של צדיקים דוקא. ולא אמרו סתם למה נמשלה תפלה לעתר. ואין לומר שדעתם להורות שדוקא תפלת צדיקים מבטלת הגזירה ולא תפלת רשעים. שהרי מצינו במנשה ובאנשי נינוה והדומה להם שהועילה תפלתן. ועוד קשה לפי דעתם שהתפלה מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות א"כ אין זאת היא המדה שהיתה בו ית' קודם התפלה אבל מדה אחרת היתה בו ית. א"כ למה המשילו לעתר שהוא רק מהפך את התבואה ממקום למקום. אבל לא שתהי' תבואה אחרת רק ראשית תבואתה הי' להם להמשיל לדבר שהוא משנה את התבואה לדבר אחר. כמו הרחיים שעושה קמח מן התבואה והדומה לו. אולם בני הטה למשל אזניך. מלך אחד אהב איש עני בעבור שמסר נפשו בעבורו. ותגדל נפשו בעיניו עד שגדלו ונשאו על השרים ועבדי המלך. ובכל זאת לא שקטה ולא נחה רוחו. אבל רצה להראות לכל העמים כמה עד מאד גדלה אהבתו אל האיש הזה. גזר וישם מס על כל העמים למקטן ועד גדול. והיתה גזרה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. וכל השרים ועבדי המלך השתדלו בכל כחם לבטל הגזרה ההיא. אבל כל יגיעם הי' לריק. עד שבאו אל האיש הנזכר ומיד כאשר אמר אל המלך לבטל את הגזרה אמר המלך לבטלה. וישאל שר אחד את רעהו הנה המלך הזה אוהב צדקות ויושר מעולם מה זה היה לו. ממה נפשך אם היתה הגזרה שלא ביושר למה גזרה ואם היתה ביושר למה ביטלה? וישיבהו השר רעהו. מעולם לא עלה על לב המלך לגזור הגזרה הזאת באמת. אמנם עשה זאת להראות לכל העמים אהבתו אל האיש הזה. והנמשל תבין ע"פ מ"ש חז"ל ע"פ ותגזר אומר ויקם לך הקב"ה גוזר גזרה בא צדיק ומבטלה. והענין הוא כמו במשל שרצון השם ית' להגדיל צדיק אחד אשר מסר נפשו בעבורו. כמו שמבואר אצלי הכתוב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. עפ"י מ"ש חז"ל אל תאמר אקרא כדי שיקראוני רבי וכו' אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא. נמצא שהצדיק הוא מסתיר מעשיו ומקיים והצנע לכת עם אלהיך. אבל ברית כרותה לו ית' שיפרסם אותו וידעו הכל שהוא צדיק. כמ"ש במד"ר ע"פ והאלהים נסה את אברהם ע"ש. וז"ש סוד ה' ליראיו ר"ל השם ב"ה הוא סוד ודבר מוצנע אצל יראיו שאינם מפרסמים מעשיהם הטובים. אולם ובריתו להודיעם ר"ל ברית כרותה לו ית' להודיעם ולפרסם אותם. ומם עושה. הנה במכוון הוא גוזר גזרה על רבית או על יחיד כמו למשל שלא יהיה מטה והדומה לו. וכל ההשתדלות לא יועילו ער שיתפלל הצדיק הזה: והנה חוני ור' חנינא בן דוסא והדומה להם יוכיחו. והראיה החזקה שאין עלי' תשובה על הענין הזה הוא מה שאמר ה' ית' לאבימלך ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה. ובלי ספק שלא עלה על לבו ית' מעולם להמית את אבימלך על הדבר הזה. שהרי הוא ית' עצמו אמר גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי. ועם כל זה הודיע הוא ית' לאבימלך כאילו חייו תלוים בתפלתו של אברהם. לכן