אהבת עולם רנב

תואר ולא הדר. הוא עד נצח לא יראה אור. מראש ניסן עד סוף אדר: יראת הרוממות עיקר הכל היא שורש האילן. המושכלות הם זמירות. להסתופף תחת צילן. הפעולות הם הפירות. אשר בסוף הוא אוכלן. והמדות הם כעלין על הפירות להצילן: גבר חכם אם כי חלש. נקרא גבור איש מלחמה. אך גבורים בלי דעת. כחצביה מלין קטיעא מפתח היא התבונה לכל אוצר ודלוסקמא. ובלעדה לא יפתח איש אפילו כמלא נימא: כמו חולה אשר ישתה מן הרופא בלי דרוש. משקה זה מדוע אדום. אם פורה ראש. כן דברי חכמים שתה כיין ותירוש. רפאות תהי לשרך ללבב וגם לראש: כאשר נאה לו למתואר. החוטם לפנים. וכמו כלה נאה בלבוש רקמה סוגה בשושנים עם משבצות זהב אופיר מעולפת פנינים. כמו כן נאה הכניעה לחכם ונשוא פנים: כאשר קצר המצע עם נחש מהשתרע. כמו כן לא יתקרב אל הכעסן אוהב וריע. הוא נמשל כבהמות אינו עומד אך להריע. הלא גם המן למרדכי כי אין כורע. מאוד השמר במה שלא הורשת לדבר. וגם במה שלא תוכל להשיגו לא תתחבר. כי כל פועל או דיבור. בלי יסוד פתע ישבר. בן אדם כלך מדרך זו מדוע אתה עובר: מראש ועד סוף הכל יודע דעת עליון. אם אחטא ואם אשוב גם מבטן והריון. ועכ"ז בחירתי בידי היא על כל הגיון. סוד זה כמוס נפלא אשר לא יסבלנו כל רעיון: במלא כף ענוה תציע לה על כל בלואי פשתן. ערב בה קומת שפלות. הגדל בקיר או בביתן. גם מגרעיני ההכנעה. שתים כהלכתן. ורפא בהם כל מחלה. דברים כהוויתן: אף כי יהיה לו שבע ידות בחכמה. לאיש גאון כעש יהיה. ימכור עמו בלא מחיר והון. נקרא תועב נחש שרף. סרחון ודראון. אז ביום עברה. יובל לחרפות ולבור שאון: כאשר חכמי הטבע בנגלות המה חוקרים. בכל חכמותיהם עיניך תחזינה משרים. אך כאשר יגביהו עוף אל השמים כנשרים. דע כי אפרם אפר כירה. ומימיהם מי המרים

מוסר מספר מגדל עוז שחברו מע' הרב הגאון מעוז ומגדול הצדיק המפורסם מוהר"ר "יעקב עמדין" זיע"א אחד מרבני אשכנז. ולהיות שספר הנז' אינו מצוי אצל כל אדם על כן חשבתי להעתיק אחד מאלף ממאמריו ז"ל ממוסרים אשר הם מתוקים מדבש ונופת צופים

אמר החכם. האוהב הנאמן. מי שהתנדב לך ממונו בעת רצונך. ובנפשו בעת צרתך. אמר כשתרצה להתחבר עם אדם. הכעיסהו. ואם יודה לך על האמת בעת כעסו התחבר לו. ואם לאו עזוב אותו. אמר אל תבטח בהודאה מי שתתן לו. עד שתמנע ממנו. כי הסובל הוא המודה. והחרד הוא הכופר. אמר אל תתחבר אלא למי שמכיר ערך מעלתו. אז טוב לך בחברתו. אמר מי שרוחו יקר ודעתו נוחה חבורתו טובה. ואהבתו מתמדת. אמר כשתרצה לדעת מי יאהבך או מי ישנאך. ראה מה יש בלבבך. אמר מי שהשליך טרחו עליך. ומנע ממך טובתו. אל תאמין באהבתו. ואמר לחכם למי מבני האדם תאהב יותר. ואמר מי שרבו טובותיו אצלי. ושאלו במה מכיר האדם אוהבו. והשיב כשהלבבות והלשונות רצות בו. אינם צופות כי אם אהבתו. ולא מדברות כ"א בשבחו. ואמר כשתאהוב אדם. לא תחניף לו ולא תשאל עליו. כי שמא תמצא אויב שיספר לך מה שאין בו. ויפריד בינו לבינך. הזהר ממי שאהבתו כפי הצורך. כי אם השלמת הצורך תשלם אהבתו. ואמר אל תשיאך אהבת המלך. כשהוא אוהב אותך. וכשאתה בטוח מן השר. אל תירא מן המלך. ואמר לא אהבני אדם