אהבת עולם רנא

צדקה שע"י הצדקה יהיה שלום בעולם גדול השלום זה הוא תיבות הצדק'ה שלו'ם בגי' ס"מ לילי"ת מלבד שם אל המחייהו שהם עושים כל טצדיקי למנוע מליתן צדקה ודוק: מוסר נאה

למ"ק אם המצא תמצא עולה בשפתיך. ותהי האמת נעדרת. איש אמונים מי ימצא. אם מאן אתה לשמור משמרת מוצא שפתיך. מי חכם וישמור אלה. אם אין פניך הולכים באורח מישור ומעגלי צדק. מי ומי ההולכים: אם הזמן לך תתנכר. וזמן בוגד לך התאכזר. השקט ובטח. כי המגור הוא לא ידחה מה שגזר. כל דגי הים מספרם מי הגיד לך. חום הרב שבא. באב שבר המוח. אדמה איש אשר יתן רכושו אלי זרים. וימנע מקרוביו. אלי עין אשר קרוביו. ולא יראה אשר ישכון סביביו: אדם אשר יאריך בשולחנו ימיו כפלים. לו ומנוחתו. אכן מאוד יזהר בחשבונו. יעשה כמו כן ביציאתו: שלשה הם ידך עליהם. לבב משכיל ויכפול כאיבו. אנוש דעה. ומנהיגו משוגע. ואיש צדיק ורשעים ישלטו בו. מי אשר לא יהא מושל בנשמתו. איך יהיה מושל בזולתו. שררה אל תהי שואל בעירך. ואל תבזה לעולמים צעירך. אם הזמן יציק לך. מחר ירחיב לך. כי אחרי תוגה שמחה וטוב לבב. זכור לבן עמרם עלה אל הר סיני. אשר היה רועה לצאן חובב. בעת תמצא חבר דוד נעים שמור אותו כאחלמה. ואם טעם לפגם יהיה טעמו. אמור לו מה לי ולך. ואח למה. קח מיד כילי נדבה בעת לא תמצאנה מיד נדיבים. הלא אריה בעת לא ימצא הצאן למחסורו. הלא יטרוף כלבים. שואל מיד כילי מתן. טוב לו שיובל לקברות. כי הוא דומה לדייג. שהולך לצוד דגים במדברות

מה יערוץ זבוב קצוץ כנפים. להלל את נשר הגדול אשר יעוף בשמים. מאשר הרצון חושק. אפיסת היכולת עושק. אות הקב על עצמות אויב המקנא בי. בראות כי רב לי ורב טובי. הנה מאחר שלבו עושה בו שפטים. מה לי ולאחר לריב ריבי. כל אנוש תוכל לרצות חוץ מאיש עלי עושרך מקנא בך. כי לא מרוצה יהיה לבבו. עדי יאבד עושרך וכל אהובך. כי רש בחכמתו הכי יעשיר. אך הכסיל מהר יהיה גורש. איש אויל ובער. לחכם ישוער. היותו בשער חכמים ונבונים. שפתיו יחבר והוא לא ידבר דברים משונים. אם מזאב תקנה דבר. מהכסיל תקח מוסר. אם העור יהיה צופה. גם הכסיל יהיה רופא: מטוב האל אל השואל ידך תרחיב. כי אם תצבור חיל כחול. בקפיצת יד אל תתפאר. כל הנותן יפלא. ושכר הרבה עליו ישאר. אם ימתקו כל מי הרוש. גם הכילי יהיה לראש. אל כל טועה. זה לו מטעה. ליבא בעי רחמנא. ולכל דברי צורכו יורה. אנוס פטריה רחמנא. ובספרים כתוב בהם. וחי בהם. אמר רחמנא

אל נא תבזה גבר חכם דן דין אמת לאמיתו. כי עין רואה לתת לרשע רע כרשעתו. כי המבזה ת"ח אין רפואה למכתו. הלא תראה כי כן קרה לקרח ולכל עדתו: תן במאזנים יחד אנשי שם ואנשי מדות. אף גם ערב בהם בני חכמה אבות ותולדות. ובכף שניה הנח גבר עניו שפל איש חמודות יהיה מכריע לכולם. בלי ספק עשר ידות: אם לא תוכל הכר. האם חמור הוא זה אם שור הבר. שא נא עיניך וראה למי אשר יחובר. אם יתקרב אל הטמא. מינו הוא ארי או חברבר. ואם אל הטהור שור או עז. הוא רגלים לדבר: אין זה נקרא סומא. שעין אחד לו נעדר. כי יספיק לו עינו שני. להשמר מקוץ דרדר. אך איש שוטה וכסיל אין לו