אהבת עולם רמח

נתן התורה ליש'. ראשונה ע"י עסק התו' זוכה לאריכות ימים דכ' כי בי ירבו ימיך. זאת שנית שניצול על ידה מדינה של גהינם. וז"ש כי טוב ר"ל ע"י התורה שנקראת טוב זהו חסד גדול עמנו וזהו חסדיך. שבזה זוכה לאריכות ימים וז"ש מחיים וגם מחיים גי' גהינם שניצול הימנה ע"י לימוד התורה

רחצה שירחץ בדמעות עיניו כאז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה דכתיב שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש. ובזה

מוציא מצא מלשון מצה ומריבה כלו' ע"י התשו' מכניע ומוציא כל המשטינים מעליו

מרור כורך ר"ל כיון שחזר בתשו' צריך לסגף את עצמו ולעזוב כל תענוגי העולם כאז"ל אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. וזהו מרו'ר כור'ך שיכרוך עליו כל דבר מר כדי לקיים התורה והמצות. ועי"ז כל דבר מתאוות עוה"ז שהוא מתוק יטעם בו מר

שלח"ן עור"ך ר"ת לחשוב שהשכינה חופפת נגדך. ובכל עת כבודו רואיך. וצריך ללמוד ד"ת על השולחן כאז"ל וילמוד דינים בש"ע מהלכות סעודה וכל דבר בעתו להיות שגור בהם ע"פ. וזהו שלח'ן ערו'ך. ובזה"ז השלחן במקום קרבן כאז"ל בגמ'. עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו. ועי"ז

צפון ברך יזכה לשכר טוב הצפון לצדיקים בג"ע אלהים. וזהו צפו'ן בר'ך גי' יהי חלקך בגן עדן אלהים

הלל ע"י שמודה ומשבח להקב"ה על השולחן וכאילו הקריב קרבן. אזי

נרצה לפני ה' במעשיו הטובים כדכ' ונרצה לו לכפר עליו וק"ל

סמיכות לעיני כל ישראל בראשית בר אלהים וכו'. שאל תלמיד אחד לרבו מה טעם שאין אומרים קדיש בין ספר א' לספר ב' ביום ש"ת. ותירץ אחד מהטעמים עפ"י מעשה שאירע במלך אחד ממלכים שחקר על דת שלי ולא נח דעתו בה ונתן דעתו והמיר דתו לדת אחרת ונראה לו בחלום וא"ל כונתך רצויה ומעשיך אינם רצויים וחזר והמיר דתו לדת אחרת ובאו לו בחלום ואמרו לו כדבר הא' וכן עז"ה עד ששלמו כל הדתות ולא נשאר לו אלא דת ישראל וחשב שיתגייר ונראו לו בחלום וא"ל כונתך רצויה ומעשיך רצויים אז שמח בלבו ושלח אחר הרב של ישראל ושאל ממנו כדי שילמדהו הדת והתורה וכן עשה וכשלמד התורה והגיע ליציאת מצרים ומצא שהיא כתובה בתורה חמשים פעמים. שאל להרב מה זה היה שהקב"ה משבח את עצמו כב יכול בדבר זה. גם אני יכול לעשות כמוהו. והשיב לו הרב שיש קושיא יותר חזקה מזה והוא שבדברות הא' תלה טעם שמירת שבת בבריאת עולם ובדברות שניות תלה טעם שמירת שבת ביציאת מצרים אלא הענין יובן כאז"ל שיציאת מצרים מורה על חידוש העולם שהמכות שהביא הקב"ה עליהם שידד המערכות וטבע היסודות כנראה ממכת הברד. והדם. והחושך. וכיוצא הרי לך בהדיא שיצ"מ מורה על חדוש העולם ובטלה דעת המינים שאומרים עולם קדמון ח"ו שאם כדעתם איך נשתנו הטבעיים אלא בודאי שהעולם יש לו בורא ומנהיג ועושה בו כרצונו והוא הקב"ה. וא"כ דבר גדול כזה ראוי שיאמר כמה פעמים בתורה להגדיל מעלתו בעיני הכל שממנו ידעו חידוש העולם ונחה ג"כ קושית השנוי שהא בהא תליא ואז המלך נחה דעתו ונכנס לדת ישראל מלב ונפש. ולזה אנו סומכים סוף התורה לתחלתה ר"ל ולכל היד החזקה