אהבת עולם רמד
Ahavat Olam 244 · אהבת עולם · free full Hebrew text
Open in the reader →יוסף כנז"ל שילם לו הקב"ה שכרו שיבשרוהו לאמר עוד יוסף וגו' וירא את העגלות ותחי רוח יעקב אביהם ופירש רש"י ז"ל ששרתה עליו שכינה. ועוד אמ"ל הקב"ה אנכי ארד עמך מצרימה וגו'. ז"ש לפו'ם גימטר' יוסף כלומר כשיעור הצער שסבל יעקב אע"ה במכירת יוסף שכן תמצא שני תיבות צער'א אגר'א במ"ק גימטריא יעקב אבינו במ"ק. רמז ששילם לו הקב"ה שכרו כנז"ל כפלי כפלים. ודוק כי נכון הוא אם ישר בעהי"ת: מנחות
(דפ"ח ע"ב) (למ"ק) כשעלה משה למרום מצא את רע"ק שהיו סורקין את בשרו במסריקות של ברזל א"ל רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה וקשה דבמה נחה דעתו של משה במה שא"ל כך עלה במחשבה ושתק. ויובן עפ"י משארז"ל צדיק מושל ביראת אלהים הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה ואמרו זה הוא דוקא כשהגזירה יצאתה מן השפה ולחוץ אזי כי עוף השמים יוליך את הקול ונודע לו לצדיק אזי הוא מבטלה אבל אם לא יצאתה לחוץ ונשארה במחשבה מנא ידע הצדיק כדי שיבטלה. מעתה זה אומרו דמשרע"ה תמה הלא צדיק מושל ביראת אלהים וא"כ למה רע"ק אינו מבטלה ולזה השיבו שתוק זה הוא דוקא אם יצאת הגזירה מן השפה ולחוץ אזי נודע לו לצדיק ומבטלה אבל זאת כך עלתה במחשבה ומנא ידעה ולז"א שתוק דבר זה אל תגלהו ודוק: ערכין
(ט"ז ע"ב) (למ"ק) רב דימי אחוה דרב ספרא חלש עאל לגביה רב ספרא לשאול ביה א"ל תיתי לי דקיימית כל מאי דאמור רבנן. א"ל האי מי קיימת דאמור רבנן אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו. א"ל הא לא שמיע לי ואי הוה שמיע לי קיימתיה ע"כ. וק' מנא ידע דלא קיים הא. עד ששאלו ע"ז דוקא. וי"ל דכך אמר ליה דהיאך אתה משבח את עצמך דקיימת כל מאי דאמור רבנן הא יתכן דלא קיימת איזה דבר דאמור רבנן דאל"כ איך אמרו לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו וכו' הלא אם יודע אדם בחבירו שאין לו שום גנאי למה אסור לספר בשבחו ואיך אמרו לשון לעולם אלא צ"ל דלא שמיע לך הא לכן לא אמר לו כי אם ע"ז דוקא הא מי קיימת ודוק רבני אשכנז ז"ל: חולין
(דפ"ז ע"א) על ענין כסוי הדם מעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים. עוד רמזו ז"ל ע"פ כ"ף אחת עשרה זהב מליאה קטרת שתיבת כ"ף בגי' מאה וארז"ל שחייב האדם להשלים מאה ברכות בכל יום אפ' שזה רמזו רז"ל מצוה אחת ממאה עשרה זהב תשלומה ותי' מלאה קטרת בגימ' דכל מצוה עשרה זהב. עוד מענין תשלום מאה ברכות בשבת דרז"ל ע"פ האלף לך שלמה וכו' כידוע. וכעת כמה וכמה יטרח האדם ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו לילה ויום כדי להשיג ריוח עשרה זהובים וארז"ל חייב אדם להתפלל עם הציבור כדי להשלים מאה ברכות בכל יום ברב עם הדרת מלך וכתיב הן אל כביר לא ימאס ועל ידי התפלות עם הציבור יברר ניצוצי הקדושה ויקיים ר"ת צדי"ק שהם תשעים אמנים ארבע קדושות עשרה קדישים מאה ברכות. ואותם שעוסקים בדברי הבאי ולילה כיום יאיר