אהבת עולם רמ

ממה שכתבנו לעיל על תיבות במה שיש בו. ששם מ"ה במילוי אלפין הוא שם הוי"ה דמ"ה שכלול בו במילוי מלת טוב כנז"ל והוא רמז ליצר הטוב שאומר לאדם נוטריקון במ"ה כמה וכמה רמזי מוסר באופן זה

במ"ה ר"ת מיום התחיל במצות. בא מלאך הטוב. בדרך מוסר השכל. (ואמר לאדם) הקיצה משנתיך באשמורת. הבוקר בהטיב מעשיך. כלו' יחזור בתשובה בבחרותו. בתחילה מדות הטובות. בקיום מצות התו'. מראשית בקש החכמה. מקור היראה בענוה. מקור החכמה ביראה. דכ' ראשית חכמה יראת ה'. מעלת התורה בכנופיא היא מעולה ביותר. בראשונה המזבח מכפר. בעתה התו' מכפרת. דכ' זאת התורה לעולה. וכו'. העבודה בשמים ממעל. כלומר בעבודת ה' יסתכל במה שלמעלה ממנו. בעסק העולם מתחת. בני הזהר מאוד. בפיתוי מועצות היצר. באומרו הוא מלאך. (בתמיהא) מילוד אשה בא. ביאתו מטיפה הסרוחה. במותו העפר משכבו. כמאמר התנא מאין באת ולאן אתה הולך. כל זה עושה היצה"ר עם האדם להקטין העון בעיניו. אבל צריך שידע לפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון וזה הענין מעלימו היצה"ר מן האדם בזכרון מעמד הדין בתחבולותיו מעלימו הימנו. אבל יצה"ט אומר לאדם. במ"ה ר"ת מעלת הצדיקים בעולמות. בגן העדן מנוחתם. הצדיקים מתפרנסים בזרוע. מסתכלים בזיו השכינה. התורה מגינה בעדם. באר מים החיים. מצות התלוים בה. מצות התוכחה בצניעה. מעלת התפלה בצבור. מצות העומר בעמידה. מצות הצדקה בסתר. מזוזה בצד הימין. החנוכה מניחה בשמאל. בני התרחק מהמחלוקת. מוטב התדבק בשלום. בערב השבת מדליקין הנרות בטרם משתחשך. בליל השבת מקדשין. מובחר המאכלים בשביל השבת בסעודות מזמנים. במקום הסעודה משוררים. משבחים האל ברוך= הוא בהזמנת מלאכים. ברכת המזון מברכים. בברכת המזון מזמנים. מביאין הפירות בגמר= הסעודה בברכות מוסיפין. ביום השבת משכימין. בבית הכנסת מזמרים. בעת התפלה ממתינים. הרחק מדברים בטלים. ביותר מברית הלשון. ברית הלשון מכוון= מכנגד ברית המעור. המרבה בדברים מתגנה. מאוס בפני הבריות. מבטא הדברים בקיצור= הוא משובח ביותר. מלה בסלע הלא= היא משתוקא בתרין. מעלת התשובה ביותר. בתפשך מדת הענוה. בה היה מתמיד. בצע הממון מזיק. הממון מתעה בעליו. מליתן הצדקה בראוי. הוה מעט בנדרים. השמח בחלקו מאושר. מלוה העני בדוחקו. השכר מרבה בעדו. התרחק מלהסתכל בנשים. הזהר מלשמוע בקולם. השטן מרקד ביניהם. בפיתויו מחטיא האדם. מורידו בבאר השחת. הזהר מלפגום בראיה. הרחק מחברתם במאוד. השער בנשים מואסר= בראיה מן התורה. מענין הסוטה בפריעה. האשה מחויבת בדין= מן התורה בפירוש בכסוי השער מראשה. והוא מענין הסוטה דכתיב ופרע את ראש האשה וכו'. בזוהר החמיר מאוד. מאוד בפרשת נשא. באותיות אי"ק בכ'ר אות ה"א מתחלפת בנו'ן. השער מביא בלבול הרבה בר מינן. האיש מחויב בביטול מנהג הרע בהרים מכשול בדבר האסור. בני הזהר משבועה. בסיבת השבועה מתגלגל הדבר בענינים מבוהלים. התורה מעשרת בעליה. מרוממתו בשתי העולמות. אוכל פירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב. מצות הראיה ברגלים. מצות הבאת ביכורים. מצות ברכת החודש. בלילי החג מקדשים ברוך מקדש הזמנים. בתוך התפלה מזכירים בקיץ מוריד הטל. בחורף מוריד הגשם. בשמחת התורה מרקדים. מקשטין הספרים בשושנים.