אהבת עולם כד

הנשים. שלא תתחבר עם הרשעים. שלא תשב עם העומדים. שלא תעמוד עם היושבים. שבועת השוא עולם תחריב. שנת השביעית תשלח עברית. תנחם האבלים שהם עצבים. על הכל תדרוש שלומם. שלום תהי' עם הבריות. השיחה שלך ענינים תלמוד. כמ"ש רז"ל שיחתן של ת"ח צריכה תלמוד. עודך שותק הדיבור תשקול. התשובה שלך תהיה עריבה. שלא תמהר ענין התשובה. דכתיב משיב דבר בטרם ישמע וכו' עניו שפל היו תהיה. המוכיח שיהיה עניו תחילה. שבועות עשרת הדברות תלמוד. החתן עד תשלום שנתו שמח עם הכלה תמונתו. תעזור האביון שכרך עליון. תורה שער האשה ערוה. דכתיב ופרע את ראש האשה. הזוהר תלמו' שהחמירו עונשו. שער הגלוי עונו תלוי. עת שיאיר היום תכסהו. עצה הנכונה תכסה ערה. שהיא תגרום עון הראיה. שכל הסיבות עליהם תדון

תעש"ה בבק"ר ר"ת תדע קמחית ראתה עשרה בניה שמשמשים בכהונה הגדולה. בבק"ר תעש"ה ר"ת בזכות קירות ביתה שלא ראתה הוסיף עליה תבואתה. אלו הבנים שהם פרי בטנה. תעש"ה ר"ת עצת שונא הרע תרחיק. שדי תכתוב על המזוזה. עלות השחר תעורר השינה. הוכח תוכח עבדך שלח. תחינה ענוה שביתה הכנעה. עניים תשועה ה' שולח. תפלת המנחה שחרית ערבית. בבק"ר ר"ת בקול רם ברכהו קדשהו. בשפה ברורה קדשהו רוממהו. ענין שלום תשנה הלשון. ענין שרה הצדקת תלמוד. השנאה עניית שלום תסירה. הגאוה שנואה ענוה תבטלה. שדי על הפתח תשים. שבת על היין תקדש. ערב שבת העירוב תרים. שכחת הגוי תאסר עולמית. הזהר שלא תתחתן עמהם. שמונה עשרה החופה תעשה. עת שתתן הקידושין תברך. שבע הברכות עשרה תהיינה. על הסעודה תברך שנית. שמור עשרה תנאי הכתובה. שבח תפלה עם הציבור. עד שמי השמים תעלה. שחרית ערבית העבודה תתמיד. הצדקה עם שובבים תלוים

בא"א את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. והוא אם יראה בעמו"ר אפשר שבא הכתוב לרמוז חוץ מהפשט והוא על ענין יצה"ט ותיבת הכב"ש בגי' היצ"ר הטו"ב. שתמיד תדבק במצותיו הנכונים והישרים מעודך בתוקפך וגבורתך ובזה מובטח לך שאפילו בימי הזקנה לא ירפך ולא יעזבך. אפשר שזה רמז ואת הכבש השני ותיבת השנ"י בנוטריקון ש'ימי ה'זקנה י'היו נ'חמדים. ותמיד תלך אחר עצת יצה"ט (כנז') י'צר ה'טוב ש'הוא נ'בון. ש'דרכיו ה'טובים י'שרים נ'כונים. (והוא) י'ראת ש'מים דכתיב ראשית חכמה יראת ה' נ'תינת ה'צדקה דכתיב נתן תתן לו. י'רבה ש'לום כאז"ל גדול השלום. נ'קיות ה'מחשבה. שתהיה מחשבתו תמיד זכה ונקיה. ה'עבודה ש'בציבור י'ותר נ'אה. (הן אל כביר לא ימאס) י'בררו ניצוצות ש'בעמק ה'קליפות. ש'בעסק ה'תורה (ה'עבודה) י'היו נ'תקנים. כאז"ל ות"ת כנגד כלם. י'מים נ'וראים ש'ימי ה'דין. נ'דרים ש'בועות י'חד ה'פרו. ש'תזכור י'ום ה'דין נ'ורא. ש'המצירים ה'מקטרגים י'חד נ'אספים. י'היה נ'כנע ש'פל ה'רוח. עוד ארז"ל אמר הקב"ה ברא' יצה"ר בעו' בראתי לו תורה תבלין. אפשר שזה רמז הכ' ואת הכבש השנ"י תיבת השנ"י כנז' ש'בעסק ה'תורה י'צה"ר נ'בריח. שבנתינת הצדקה יצה"ר נכניע. ש'בעשית ה'מצות י'צה"ר נ'נצח. י'למוד ה'תורה ש'היא נ'חמדה. דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב. ש'בעסק ה'תורה י'ברר נ'יצוצות ה'תו' ש'לימה י'קרה ו'נשגבה. ה'תורה ש'מירה י'פה נ'עימה. נ'ר ה'תורה י'מים ש'נים=י'אריך ה'מצות ש'יהיו נ'הדרות. כאז"ל התנאה לפניו במצות. י'ום ש'בועות ה'תורה נ'תנה. י'ום