אהבת עולם רלח

וע"י עסק התורה וקיום המצות אגוני מגנא ואצולי מצלא. אפ' שזה רמז התנא במלת הסתכל בשלשה ע"ה גי' תורה ומצות. כלומר השתדל בעסק התורה ובקיום המצות מובטחני שלא תבא לידי עבירה וק"ל: באו"א הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. כלומר הסתכל במספר תיבת דברים שלש פעמים הם בגי' מיתה קבורה. א"נ וצער ודין חבוט הקבר. א"נ הרמה ותולעה ע"ה. א"נ ולעונש כף הקלע ע"ה. א"נ יום מעמד הדין הגדול הנורא ודין גהינם ע"ה. תסתכל בהם היטב מובטחני שלא תבא לידי עבירה באו"א על שכר עוה"ב הסתכל בשלשה דברים גימט' ובשכר הגמול בעולם הבא. לרב טוב הצפון לצדיקים עה"ת. א"נ זוכה יהנה מאור זיו השכינה. א"נ ע"ה ואז יהיה חלקו בעדן אלהים עם הצדיקים.בזה מובטחני שלא תבא לידי עבירה

(פ"ד מ"ד) רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם שתקות אנוש רמה. הנה רז"ל רמזו בתיבת מא'ד ר"ת משה אברהם דוד. שהם נשתבחו בענוה ביותר שכן משה אמר ונחנו מה. אברהם אע"ה אמר ואנכי עפר ואפר. דוד המלך ע"ה אמר ואנכי תולעת ולא איש. ומהם ילמוד אדם להתנהג בענוה והוא בפרט אם יהיה איזה ת"ח המתווכח עם חבירו בהלכה ויש לו ספק באיזה ענין או בהלכה אל יאמר קבלו דעתי שכן נ"ל הענין או ההלכה אלא יהיה עניו וידע שאפי' יש חולקים בדבר עכ"ז יאמר בשיקול דעתו אלו ואלו דברי אלהים חיים וע' פנים לתורה וז"ש שפ"ל ר"ת שבעים פנים לתורה. ומי שיש בו מדת הענוה בפני כל אדם ואינו חושב עצמו לכלום ויודע שהעוה"ז כולו הבל ורוח וזהו שתקו"ת אנו"ש רמ"ה ר"ת שזוכר תמיד תכריכין וארון קבועים. אורח שימיו נודדים והולכים= הקבר רמה משכבו. אזי בזה נכנע ואין חלק ורשות ליצה"ר. גם ידוע מאן דאיהו זעיר איהו רב שהקב"ה מגביה שפלים עד מרום. וראה שתיבת רמ"ה במילוי כזה רי"ש מ"ם ה"א גי' חכמה ובינה דיעה והשכל. שהקב"ה נותן לו כ"כ חכמה ובינה וכו' כנז'. א"נ רמ"ה ר"ת הוא ממלכי רבנן. היותו ריש מתיבתא. הגאוה רבו מגרעותיה. הענוה רבו מעלותיה. רדיפת מותרות הרחק. רודף מצות הקריבהו. ראשית מקור החכמה. מדת הענוה רישא. ראה מעלות הצדיקים. משה רבינו היה ראש מובחר הנביאים. רדוף מדת הענוה. שפ"ל ר"ת פיך לבך שוים. הכונה שלא יהיה כוונתו חס ושלום להתגדל ולהתיהר אלא יתנהג בענוה עם הכל כדי שיהיה פיו ולבו שוים. ובזה יהיה מקובל בעיני הכל וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם וק"ל

באו"א רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם שתקות אנוש רמה. והוא שבא להורות לנו התנא זיע"א על מדת הענוה שהיא משובחת מאד ונליף מר"ת תיבת מא"ד שהם משה אברהם דוד זיע"א. שנשתבחו במדת הענוה אברהם אבינו ע"ה אמר ואנכי עפר ואפר. משה ע"ה אמר ונחנו מה. דוד הע"ה אמר ואנכי תולעת ולא איש וכו'. ומסיים התנא בפני כל אדם אפשר שבא לרמוז בתיבת אדם שהיא רומזת על אדם הראשון ע"ה שהיה יציר כפיו של הקב"ה והיה עניו והוא תיבת אברהם משה דוד זיע"א הם בגי' אדם הראשון. שהיו במדתו אם כן אנחנו שבאים מטפה סרוחה וסופנו רמה ותולעה על מה לנו להתגאות ואפי' שמץ מנהו. עוד ארז"ל העניו הוא מרכבה לשכינה. ומי שיש בו מדת הענוה