אהבת עולם רל
Ahavat Olam 230 · אהבת עולם · free full Hebrew text
Open in the reader →על הגאולה שתהיה במהרה בימינו אמן. והוא אותיות הנז"ל בר"ת אליהו יבשר- הגאולה ובשופר לתקוע. אשריהם ישראל התשו' והצדקה לטובתכם. למהרה יבא הגואל ויגאל אתכם. ויוליך אתכם לארץ ישראל הקדושה. ארץ יקרה ונחמדה לרוב הדרה. יזכו לעבודה ולהקביל אור השכינה. יחזיר את העטרה ליושנה וכמקדם. ומכנפות הארץ לנדחים אותם יקבץ. במהרה ב"א
(בשבת דק"ה ע"ב) (למ"ק) כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו מדה כנגד מדה, וקשה מה היא המכ"מ שיש. ומה ענין עצלות בהספד לענין לקוברו בחייו. ויובן בהקדים משארז"ל נוטל צדיק אחד ומכפר על הדור דאע"ג דקיי"ל אין נפרעין מן הערב תחילה היינו לגבי בני אדם משום דהערב טוען כלום נתחייבתי אלא כל זמן שלא מצא בע"ח לגבות את חובו. מה שאין כן לגבי השי"ת שמו אשר בידו נפש כל חי ונתרצה בערבות היינו לענין דיגבה ממי שירצה ע"ד מ"ש מוהר"י כולי ז"ל בהגהותיו לס' מש"ל פרק כ"ה דהלכות מלוה ולוה משם הרב מש"ל בההיא דבמת"ת אמר הקב"ה תנו לי בניכם ערבים וכו' דאע"ג דקיי"ל אין נפרעין מן הערב תחילה מ"מ לגבי קוב"ה ישת"ש אשר בידו נפש כל חי ואפי"ה נתרצה בערבות היינו לענין דיגבה ממי שירצה. עוד נקדים מ"ש פ"ק דע"ז ד"ד ד' חשובין כמת וחד מינייהו מי שאין לו בנים. ועפי"ז יע"ן כל המתעצל בהספדו של ת"ח בטענה דלא מת מצד הערבות שהרי אין נפרעין מה"ת אלא ודאי בחטאו מת ומה לו לספוד עליו. איש כזה ראוי לקוברו בחייו. דהיינו שימותו בניו בחייו דקרוי מת כנז"ל כדי שירגיש מזה דמה פשעם ומה חטאתם של התנוקות אם לא מצד הערבות שנתערבו באבותם במת"ת. ואז ידע ויכיר דלגבי קוב"ה דבידו נפש כל חי ואפי"ה נתרצה בערבות דהינו רמ"ג רמ"ג וממילא לגבי צדיק נמי דכוותא. ובזה אתי שפיר מקראי קודש בד"ה א' י"ו זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו הוא ה' אלהינו בכל הארץ משפטיו. ר"ל בזמן שזרע ישראל הם עבדו ר"ל בשם עבדים שאין הולכים כשורה אז בני יעקב שהם הצדיקים דמקרו בשם בנים בחיריו ר"ל בוחר בהם ולוקח אותם מדינא דערבות. וכ"ת והא קיי"ל אין נפרעין מה"ת ל לז"א הוא ה' אלהינו בכל הארץ משפטיו ר"ל דבידו נפש כל חי ואפי"ה נתרצה בערבות דרמ"ג רמ"ג. תדע לך חילוק זה. זכרו לעולם בריתו שהיא התורה ביום מת"ת דביקש ערבות מפי עוללים ויונקים וכו' והא אין נפרעין מן הערב תחילה אלא ודאי על כרחיך לחלק בהכי דלגבי קוב"ה נפרע מן הערב תחילה הכי נמי לגבי ערבות הצדיקים. ובענין הערבות הנז' אעיקרא דדינא פירכא מכיון דכנפש הבן נפש האב הכל בידו יתש"ל א"כ אפי' בלא ערבות הבנים יכולים ליענש. צ"ל דאין הכי נמי אלא כדי לחתום פיהם של אוה"ע שטענו מה ראו אלו להתקרב יותר מאלו. א"ל הקב"ה הביאו לי ס' יוחסין שלכם כשם שבני מביאים. והכונה דכולהו בני הגונים נינהו. ועפי"ז יע"ן מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען צורריך. הכונה למה מפי עוללים ויונקים יסדת עז שהיא התורה והרי כנפש הבן נפש האב ולמה בקש הבנים לערבות. לזה תי' למען צורריך לבטל טענת מה ראו. ובזה הנה נכון אתי מקראי קודש למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי. ידוע דהצדיקים נקראים בשם יום שמאירים את העולם במצות ובמעשים טובים. לז"א למשפטיך דהיינו תוקף דינך עמדו לכפר על