אהבת עולם רכד

בעצמך לא ע"י שליח להגדיל יקר התורה. אבל להיותה חמדה גנוזה כל חפציה וכל דבריה יקרים. וא"כ אין צריך לפאר הזה להיותה נתונה מידך ממש. ובלא"ה היא בעצמה כל חמדה. ולמה אתה נותנה לב"ו. מה אנוש כי תזכרנו. אין זה כבודך כ"א תנה הודך על השמים למלאכים עושי רצונך והם יהיו שלוחים להביאה לבני אדם לצוות עליהם בשמך לקיים התורה. ואמר ה' למשה להשיבם. ואמר משה הטענה הזאת היא תועיל אם אתם חשובים מבני אדם. א"כ לא נאות למלך מ"ה לתתה תיכף לידם כ"א ראוי שתהיו אתם אמצעי בינותינו. אבל באמת ישראל יקרים מכם. והביא ראיה לזה שכבר נודע מ"ש בזוה"ק כי במצרים לא היתה הגאולה ע"י מלאך ושרף ושליח כ"א על ידו ית' בעצמו כי כ"כ היתה הטומאה במצרים וסטרא דמסאבא. ואילו היה מלאך בא לשם היה משתקע בטומאה ח"ו והיו מוגשים בגשם העכורי ולכך לא שלח מלאך. ועכ"ז ישבו יש' שם ימים רבים ויצאו במעלתם לא נטמאו ולא נתגעלו בעבודתם ותועבותם. והרי זה אות ומופת כי נשגבה מעלתם ממלאכי השרת. וזה טענת משה כלום למצרים אתם ירדתם. הלא לא היה אפשר לכם. וכן כל המצות אילו היו שייכים בכם כבר עברתם עליהם. אילו היה בכם יצה"ר והייתם בעלי בחירה כאשר קרה להם לבני אלהים שנפלו קודם המבול. ולא עם ה' קדושים. כובשים חומר המכאיב ובוחרי' בטוב. וא"כ נבחרו ישר' ממלה"ש ולכן ראוי לנו לקבל התו' מיד הקב"ה וחביבים ישר' שלא הוצרכו לשליח כלל. מזה תראו כמה גדולה מעלת ישר' ומה יקר חביבותם בעיני הבורא ית"ש. עכ"ל הרב מהר"י מפראג ז"ל

וכאשר לענ"ד אני הדל אפ' לרמוז בס"ד בכו' מאמר הנז' רמז קטן והוא דידוע טענת המלאכים היתה מדין בן המיצר וכבר רמזו רז"ל במ"ש לו הקב"ה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה. דהכונה דיש' עלו במחשבה להבראות קודם ולהם יאתה דין בן המיצר. ואפ' שזה שרמזו ז"ל בנועם דבריהם דר'ך אר'ץ קדמ'ה לתור'ה מה היתה כונתם בזה. ואולם עפי"ה א"ש שכן תמצא תיבות דר'ך אר'ץ בחילוף אותיות אתב'ש כזה אות ד' באות ק' אות ר' באות ג' אות כ' באות למ"ד אות אל'ף באות ת' אות ר' באות ג' אות צד"י באות ה' סך הכל גי' ישראל. וז"ש דרך ארץ שהם גימטריא ישראל הם קדמו במחשבה תחילה ובזה זכו לתורה ובטלה טענת המלאכים וק"ל

(דפ"ט ע"ב) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מ"ד כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו וכו'. לעתיד לבא אומר הקב"ה לאברהם בניך חטאו אומר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך. אמר אימא ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו. אמ"ל בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך. אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה וכו' ופי' רז"ל שכונת אומרם ימחו על קדושת שמך הם הם העונות ימחו בשביל קדושת שמך כלומר עשה למען שמך. אבל לפשוטן של דברים רבים תמהו איך אבותינו הקדושים א"י זיע"א מסרו בניהם למיתה ח"ו באומרם להשי"ת ימחו עק"ש. ועוד אם יהיו ישראל כלים ח"ו מי הוא זה שיקדש שמו ית' בעולם ומה היתה כונתם באומרם ימחו וכו' ובמקומות אחרים מצאנו ראינו דאדרבא האבות המליצו טוב בעדם. כמ"ש אאע"ה להקב"ה הי"ל להזכיר להם מצות המילה שבבשרם. היה לך להזכיר מה שמסרתי נפשי על קדושת שמך כשהשליכוני לכבשן האש. וכן ג"כ יעקב אע"ה