אהבת עולם ריג

שכינה. א"נ ממות במילואו ע"ה בגי' דאז יזכה חיים ארוכים חיי עולם הבא. א"נ וצדקה תציל ממות תי' ממות ע"ה בגי' על ידי הצדקה יזכה לכל הכבוד. א"נ וגם מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא ע"ה. וצדקה תציל ממות בהקדים משרז"ל על בעל תשובה שאפילו נגזר עליו מלמעלה גזירת מות ב"מ אם חוזר בתשו' ניצול והגזירה נקרעת כדרז"ל על פסוק לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה בתמיה והוא כיון שגוזר הקב"ה על האדם ח"ו ולא יקימנה. התשובה ובן אדם ויתנחם. האדם שהוא ניחם על מעשיו וחוזר בתשובה וע"י התשובה כקטן שנולד דמי. אפשר שזה רמז הכתוב וצדקה תציל בגי' היא התשובה ע"ה. וע"י התשובה נקרעת הגזירה וניצול ממות ותיבת ממו"ת ר"ת מגזירת מות. א"נ תיבת ממות בגי' יזכה לחיים ארוכים עב"כ. א"נ עה"א בגי' בטוב ובנעימים יהיו כלם חסדים. ומעלה יתירה אם הוא מחזיק ביד ת"ח אשריו ואשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב כי בצל החכמה בצל הכסף ותיבת כי היא נתינת טעם. ואפשר לרמוז מלבד שזוכה לעתיד לישב בישיבה של מעלה אצל הת"ח ומלמדו תורה כאז"ל גם תצילהו ממות והוא תיבות בצל החכמה בצל הכסף בגי' ממות ע"ה. שניצול ממיתה וזוכה לאריכות ימים ושנים דכ' עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר ונאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. א"נ תיבת ממות במ"ק בגי' לחיי'ם ע"ה במ"ק. א"נ וצדקה תציל ממות תיבת ממות ע"ה בגי' ומיום הדין הגדול והנורא א"נ תיבת ממו'ת בחלוף אותיות אחה"ע מנפ'ף בגימטריא נ"ר והתורה נקראת נר דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וכתיב' נר ה' נשמת אדם והוא ע"י שמחזיק ביד עמלי תורה שנקראו נר ניצול ממות וזוכה לאריכות ימים ושנים כיר"א ודוק

(י' כ"ב) ברכת יי היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. אפ"ל בס"ד כ"ה על השבת בהק' מ"ש הגאון מהר"ר העשיל ז"ל עמ"ש רז"ל במד' ע"פ ברכת ה' היא תעשיר וכו' ע"ע שבת והכי קאמר ראו נא גודל ענין שבת כמ"ש רז"ל עשירים במה הם זוכים מפני שמכבדין את השבת וז"ש ברכת ה' היא תעשיר היינו שבת. אבל ע"י העושר מוסיף אדם עצב ודאגה כמ"ש אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כיצד יש לו מנה רוצה מאתים וכו' ואמרו באבות מרבה נכסים מרבה דאגה. אבל הכא ע"י השבת ולא יוסיף עצב עמה כי נותנים לו שכר ושיעור וזה נכון עכ"ל ז"ל

ועפ"י ד"ק ז"ל אפ' לפ' מ"ש רז"ל הכל קצוב מתשרי חוץ מתשר"י ר"ת ת"ת שבתות ר"ח י"ט. וזהו כ"ה ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ס"ת עם מספר התיבות גי' שבת. עוד דרז"ל ע"פ כי אקח מועד אני משרים אשפוט ע"ע תלמוד תורה. ועל ענין ת"ת נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. נוט' תעשי"ר עת תורה שבתות ימים טובים רצופים. ובזה ולא יוסיף עצב עמה. כי אדרבא בעסק התורה נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. וע"י לימוד התורה משבר כח פלונית הרשעה הרמוזה בתיבות ולא יוסיף עצב עמה גי' לילי"ת. ז"ש ולא יוסיף עצב עמה מל' עצבון שלא יהיה לך עוד שליטה ודוק

ובזה יובן בס"ד כו' אוז"ל לוו עלי ואני פורע ר"ת גי' מקום. ושם הויה בחשבון ההכאה גי' מקום. וס"ת לוו עלי ואני פורע גי' אל אדני. וז"ש לוו עלי וכבדו את השבת. והסט"א אין לה אחיזה בשבת וזהו לוו עלי ואני פורע גי' יצר הרע. כבדו