אהבת עולם ריד

את השבת ואני פורע הסט"א. א"נ תיבות לוו עלי בגי' בטחו על ה' ע"ה. ואני משלם לכם כפלי כפלים. א"נ באו"א חוץ מהפשט לוו עלי ואני פורע כלומר לוו עלי וכבדו את השבת והסט"א אין לה אחיזה בשבת וזה הוא לוו עלי כנז"ל ואני פורע להם לבטל כח סמאל ופלונית ותיבת פורע מלשון פרעהו אל תעבר בו. פורע מוסר. ותיבת פרע במי' כנז' פה ריש עין בגי' מבטל כח הסמא'ל ולילי"ת

(כ"ג ד') אל תיגע להעשיר מבינתך חדל. יובן בס"ד לפ' הכונה אל תיגע להעשיר ולומר אני מתעשר בכח הזרוע ובכחי ועוצם ידי כי בקי אנכי בכל אופן וענין של סחורה ומו"מ. וזה לא יתכן יען כי ארז"ל הכל תלוי במזל ואפי' ס"ת שבהיכל. וזהו עשיר גי' הכל תלוי במזל. וא"כ מה תועיל לך החריצות כי הכל שוא ודבר כזב. אלא מבינתך חדל. שאתה תלית הענין בבינתך חדל. וז"ש אל תיגע להעשיר מבינתך חדל ר"ת לא תחמוד את ממון חבירך. ס"ת נוט' לתועלת עצמך לאהוב רעך כמוך. דכתיב ואהבת לרעך כמוך. גם מבינתך חדל ע"ה גי' טוב אדם השמח בחלקו עה"ת. א"נ תיגע גימ' כי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי עה"ת. א"נ אל תיגע להעשיר מבינתך חדל ר"ת גי' הדעת. כלומר אל תבלבל הדעת כיון שהכל תלוי במזל

(כ"ג ו') אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאי למטעמותיו. והוא בהקדים משארז"ל שיעקב ועשו חלקו העולמות עשו טל חלקו עוה"ז יעקב נטל חלקו עוה"ב. עוד נקדים מפרז"ל בתהלים ע"פ יכרסמנה חזיר מיער עין של תיבת מיער היא מאותיות הגדולות שבתורה והיא רומזת על עשו הנמשל לחזיר מיער. אפשר שזה רמז שהע"ה אל תלחם את לחם רע עין שהיא רומזת על עשו. ונוטריקון ר"ע ע"ין עשו רשע. נחש עפר יאכל. א"נ תיבות רע עין. בגי' זה הוא עשו. א"נ רע עין בגי' ארבע מאות שהם ארבע מאות גונדא דיליה ראשי קליפות. וס"ת תלחם את לחם בגי' לילי"ת. א"נ סטרא אחרא. שהם חלקם ונחלתם: באו"א אל תלחם את לחם רע עין הוא עשו שהוא צר עין ומי שמדתו צר עין בר מינן אינו רוצה ליהנות אפי' משלו וכפי"ז כיון שראה עשו שיעקב אבינו ע"ה שהיה עושה סעודת הבראה בשביל אותו זקן אמר לו הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף וכו'. ותיבות אלו מן האדם האדם הזה כי עיף עה"ת וב' כו' בגימ' רע עין עה"א: באו"א אל תלחם את לחם רע עין שהוא עשו כנז"ל. במלחמתה של תורה שלא תתנצח עמו כלל כיון שהוא יודע את רבו ומכוין למרוד בו לזה לא אפ' לשמוע. ואל תתאו למטעמותיו שהם הנאות עולם הזה היתרות שכבר יעקב ועשו חלקו העולמות כנז"ל והם אוכלי בשר החזיר וכל דבר שהוא אסור. אם כן צריך ליזהר מאד מאד: באו"א אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך. פתך אכלת תקיאינה ושחת דבריך הנעימי'. באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך. אפשר לקע"ד שבא שהע"ה לרמוז לנו באמרו אל תלחם אח לחם רע עין שהוא על יצה"ר וגונדא דיליה והוא שלא תלך אחר מועצות היצה"ר לפתותך באמור לך שתלך אחר הנאות עוה"ז שמותר לך כדי שתענג נפשך במאכלים טובים ומתוקים ותתהדר במלבושים נאים ולאכול יונים ובשר תרנגולים ולשתות יין נחמדים ולטייל בגנות ופרדסים ולהרבות נשים בכתובה וקדושין ולא יש אסור בדבר. על זה בא שהמע"ה והזהירנו אל תלחם