אהבת עולם ריא

רפ"ח ניצוצות הקדושה מעמקי הקליפה ומעלין אותן למקום קדושתם ומנוחתם. וארז"ל גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות וע"י הצדקה שנותן להעני עושה שלום בינו לבין קונו שאין העני מתרעם עוד ומהרהר אחר מדותיו יתברך ח"ו. אפשר שזה רמז הכתוב פז'ר אותיות פז"ר כזה פ)'ה ז)'ין ר)'יש אותיות המלוי דוקא ע"ה בגי' שלו"ם דע"י הצדקה יעשה שלום דכתיב והיה מעשה הצדקה שלום. א"נ פזר נתן לאביונים אותיות לאביוני"ם בנוט' יתן לכל אחד ואחד בצניעה מעלתה יותר נשגבה. א"נ ולצנועים אשר מתביישים לשאול יתן נדבה יפה בצניעה. או ע"י נתינת הצדקה וע"י הברכות שמברכין יהיו מבררין רפ"ח ניצוצות הקדושה. אפשר שזה רמז פזר נתן לאביונים עה"ת בגי' רפ"ח ניצוצות. ואותיות פזר ע"ה בגי' רפ"ח לרמוז שע"י הצדקה יהיה ברור להרפ"ח ניצוצות. א"נ אותיות פזר בחילוף אותיות אחה"ע הם אותיות שמ'ץ בגי' שק"ל. א"נ בגי' נפ"ש דהצדקה היא כופר נפש דכתיב ונתנו איש כופר נפשו ומנה של הקדש כפול היה. עוד נקדים משארז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף אפשר שזה רמז פ'זר נ'תן ל'אביונים ר"ת בגי' ע"ץ. והתורה נקראת עץ דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. ואותיות שניות אותיות זא"ת והתורה נקראת זאת דכתיב זאת התורה. בזאת יבא אהרן אל הקודש. ואל יתהלל המתהלל כי אם בזאת. וזאת אשר דבר להם אביהם. א"נ פז'ר נת'ן ס"ת אותיות נ"ר והתורה נקראת נ"ר דכ' כי נר מצוה ותורה אור והנשאר מאותיות אביונים אותיות ביוני"ם נוטריקון ובעסקם בתורה יהיו מבררין ניצוצות יחד. ראה כמה גודל המחזיק ליד עמלי התורה אין קץ וגבול לשכרו. א"נ פזר נתן לאביונים ע"ה בגי' אדם המחזיק ביד לומדי התורה. א"נ עב"כ גי' להרים דגל התורה. וגם חונן ומרחם לדלים ולהאביונים וגומל חסדים. א"נ ע"ה בגי' כזה אשריו בעולם הזה וטוב לו בעולם הבא עה"ת. א"נ ארז"ל ע"י הצדקה מקרב קץ הגאולה דכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אפ' שזה רמז הכ' פזר נתן לאביונים שהיא הצדקה צ'דקתו ע'מדת ל'עד ר"ת בגי' ק"ץ שמקרב קץ הגאולה. ועי"ז קרנו תרום בכבוד שהוא המשיח דכ' וירם קרם משיחו. א"נ קרנו תרום בכבוד אותיות שניות עה"א והכו' בגי' משיח בן דוד. וע"י הצדקה בא יבא ברנה בב"א: משלי

(ה' י"ח) (למ"ק) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך. איתא במד' שוחר טוב מכאן אמרו אשרי אדם שאשתו מעירו ותורתו מעירו ופרנסתו מעירו עליו הכתוב אומר יהי מקורך וכו' וקשה דמאי ריבותייהו דהני מילי שיהיו מעירו עד שאמר אשרי אדם שזוכה להם. ועוד ק' אומרו מכאן אמר מהיכן למדו זה. ואולם הדבר סובב הולך למחלוקת הראשונים ז"ל רש"י ור"ת והרמב"ם ז"ל בענין איש אחד שנשא אשה מעיר אחרת אם כופין אותו האיש לדור בארצה. דלר"ת כופין אותו לדור בארצה ולהרמב"ם ורש"י ס"ל דכופין אותה לדור בעירו. עוד נקדים מחלוקת ב' בין הרב תה"ד ומרן ב"י ז"ל בענין הדר הוא ואשתו בעיר אחת ולא היה לו שם פרנסה ורצה ללכת למדינה אחרת בשביל מזונותיו דלהרב תה"ד ס"ל אם הביא אמתלא לדבריו יכול לכופה. ולמרן ב"י אפ"ה אינו יכול לכופה. הוב"ד באה"ע סי' ע"ה. עוד נקדים מ"ש התוספתא מוציאין מעיר שרובה