אהבת עולם רה

אלא שתיקה ויהיה מן הנעלבים ואינם עולבים וכו'. כ"ף כבוד התורה. כבוד אב ואם. כבוד חכמים. אות מ' מורא שמים. מחשבה טובה. מדות טובות ודוק

באו"א אפ"ל כ"ה הנז' בס"ד. והוא בהק' מ"ש רז"ל אין מניחין תפילין אלא. בשב"ת נוט' שער בשר תפוח. והק' ז"ל היאך מניחין תפילין כיון שהם שרביטו ש"מ והמשתמש בשרביטו ש"מ חייב מיתה. ותי' ז"ל כיון דאית לן דין בנים ובן משתמש בשרביטו של אביו. וראיה דאית לן דין בנים הוא מהשבת וזהו אין מניחין תפי' אלא בשבת ר"ל מדין שבת מוכח דאית לן דין בנים. עו"נ מ"ש רז"ל ע"פ שמרו משפט ועשו צדקה וכו'. שע"י הצדקה מתקרבת הגאולה ויבטל יצה"ר מן העולם יען שהוא מפתה את האדם ביותר על ענין הצדקה מכמה סיבות יען שע"י נתינת הצדקה תתבטל אומנותו. עוד כל מצות דאורייתא ודרבנן יש להם זמן קבוע כגון מצה לולב סוכה נר חנוכה מקרא מגילה ר"ח ימים טובים וכדומה. ויש מצות שאין מחויב בהם אלא מבן י"ג שנה ומעלה ויש מצות שהזמן גרמא ונשים פטורות. אבל מצות הצדקה נוהגת באנשים ובנשים ובטף בכל עת וזמן ביום ובלילה ובכל שעה. לזה היצה"ר עושה כל טצדקי למנוע את האדם מן הצדקה. וידוע מש"ד רז"ל ע"פ נתון תתן לו אפילו מאה פעמים. וידוע דמהתשובה והתו' והתפילין והצדקה והשבת כולהו מוכחי דאית לן דין בנים. אפ' שכולם רמוזים באותיות תפילין דהיינו אות ת' ר"ת תורה תשובה תפילין. גם הצדקה היא רמוזה באותיות תפילי"ן ר"ת נתון תתן לו והנשאר מתיבת תפילין. פי"י גי' ק' כלומר עד ק' פעמים. עוד תיבת תפילי"ן נוט' פתוח תפתח ידך לענייך נדבה יפה. וע"י הצדקה מכניע כח הסט"א שהיא ס"מ ופלונית אפשר שזה רמז הכתוב נתון תתן לו ר"ת גי' לילית. עוד נתון תתן ס"ת גי' ס"מ מלבד שם אל ולא ירע לבבך בתתך לו מפיתוי היצה"ר המסית והמדיח. כי בגלל הדבר הזה גי' על ידי צדקה. יברכך ה"א בכל מעשה ידיך: א"נ אין מניחין תפילין אלא בשבת. אפשר שרמזו בזה בתיבת תפילין גי' ס"מ ולילית מלבד שם אל המחייהו כלומר אין מכניעין את לילי"ת שהיא בגי' סטר'א אחר"א וס"מ. אלא בשבת עם ד' אותיות בגי' בלימוד התורה. שאין דבר מכניע הסט"א שהיא פ' הרשעה אלא לימוד התורה. וזהו נוט' תפילי"ן להכניע פלונית נאה יתמיד ילמוד תורה. שהתורה תבלין ליצה"ר. עוד תיבת בשבת ר"ל ע"י שיש לו נשמה יתירה ויש לו ישוב הדעת שאין טרוד בעסקיו כשאר ימי השבוע אזי עי"ז יהיה מעולה לימוד התורה ביותר ע"ד אוז"ל לא ניתנו שבתות וי"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה כמאמר דוד המלך ע"ה כי אקח מועד אני משרים אשפוט ודוק

עוד ארז"ל בזכות מצות תפילין יצאו ישראל ממצרים קוה"ז וכשראה פרעה התפילין אמר מה טיבה של מצוה זו והשיבוהו בשבילה נכנסים לארץ. וא"כ איך פרעה ראה התפילין והלא מן הדין צריך לכסותו לפיכך תרגם אונקלוס ע"פ ובני ישראל יוצאים ביד רמה ובני ישראל נפקין בריש גלי ותפילין של ראש אם גילה אותם שייך פרעה לראותן. וזה אחד מהטעמים שיצאו ישראל ממצרים קוה"ז

באו"א אפ"ל בנוט' בתיבת תפילי"ן. יושב תהלות יחיש פלאות לקבץ נפוצות. ישראל לישועתך יקוו נורא תהלות פדנו. יחיד נורא תקבץ פזורינו ימהר לגאולינו. יה למענך יחיש פדנו תקים נפילתנו. פינו יערוך תפלות לאל נורא יעננו. לך נקרא יום יום