אהבת עולם רד

דוקא. וארז"ל בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה. ובמדינה יום אחד משחרב ביהמ"ק התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש עכ"ל המשנה במס' סוכה עי"ש. וזש"ה אלהים דבר בקדשו שנקיים מ"ע הרמוז בתיבת אעלז"ה והם ר"ת אתרוג ערבה לולב הדס ואות הזי'ן היא רמז לז' ימי החג שיהא לולב ניטל במדינה שבעה. אחלק"ה ר"ת חובה לכל אדם קיחת הלולב. שכ"ם ר"ת שארבעה מינים כלולים. ועמ"ק ר"ת ויברך עליו מצוה קודם. סכו"ת ר"ל מהיות טוב שיברך על הלולב בסוכה. ומאימתי חל עליו התחלת הברכה לז"א אמד"ד נוט' משעת אורה דשמשא דנפק. וק"ל

באו"א אפ"ל בס"ד כ"ה הנז' אעלזה ל' שמחה כנז' ור"ת אעלז"ה זכר לעולת הראיה אשר עושים. דכ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. א"נ אעלז"ה ר"ת עצרת לה' אלהיך זה העבודה. ר"ל שתהיה הכונה לעבודת השי"ת. א"נ ר"ת עצרת תהיה לכם זה השמחה ובלבד שתחליף אות א' באות ת' באתב"ש. אחלקה שכם הנה צריך לחלקהו חציו לה' וחציו לכם כנז'. ותיבת שכם עב"כ בגימ' חצי לה' חצי לכם. ואולם לפי שצריך להיות חלק גבוה יותר כנז'. לז"א שכ"ם ר"ת כבוד שמים מרובה. ועמק סכות במילוי כזה סמ'ך כ'ף וא'ו תי'ו בגי' חלק גבוה צריך למעלה. אמד'ד במילואו אל"ף מ'ם דל"ת דל"ת עה"א בגי' וביותר מהרחבה כפי הדין

באו"א אפ"ל כ"ה הנז' בס"ד אלהים דבר ש בקדשו בתורתו הק' ואכלת ושבעת. ואח"כ וברכת את ה"א ואיתא בגמ' דברכות שישראל החמירו על עצמן עד כזית ועד כביצה וז"ש אעלז"ה נוט' אה התורה עד אכול לשבעה. ר"ל עד שיאכל וישבע ואח"כ יברך. ומחמת שהחמירו על עצמן עד כזית ועד כביצה. לז"א אחלקה ר"ל שאין צריך ממש עד שישבע אלא כיון שאכל חלק אחד מלחם חייב לברך כנז' וזהו שכ"ם שיעור כזית כביצה מברכין. עוד ועמ"ק סכו"ת ר"ת ואם מרובים קבעו על סעודה כאחד ובשלשה תזמינו. אמד"ד ר"ת אבל דהם דאוכלין מרוחקין. כלומר שאינם רואים זה את זה אזי הם פטורין מן הזמון כמ"ש כל הפוס' ז"ל עי"ע הלא בספרתם

באו"א אלהים דבר בקדשו. בתורתו הק'. כי מחה תמחה את זכר עמלק וכו' וז"ש אעלז"ה ר"ת אמחה זכר עמלק הרשע לדורות. אחלק"ה ר"ת אתא להלחם קובל חלק הבכורה= שכ"ם ר"ת שזקנו מכרה כשראה ועמ"ק אות הקו"ף מתחלפת ביו"ד באי'ק בכ'ר. והוא ר"ת עדשים מבושלים והוא יעף. סכו"ת ר"ת סבר וקביל כל תנאי= אמד"ד ר"ת דאורייתא מבלי אונס דבר

באו"א אלהים דבר בקדשו בתורתו הקדו' ושמחת לפני ה"א אתה ובנך ובתך וכו'. אעלז"ה לשון שמחה ר"ת אהבה עזה לכל זה העיקר. ושיהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם ובכל מקום שיש שלום השכינה שרויה שם כאוז"ל איש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם. אפ' שזה רמז הכתוב בר"ת אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד בגי' שלום. ועם ט' תיבות הם גי' שכינה לרמוז שע"י השלום שורה השכינה שם הן בין אדם לחבירו הן בין איש לאשתו. כדכ' ואהבת לרעך כמוך אני ה' משרה שכינתי ביניכם. בתנאי וע"מ אחלק'ה. אות ח' מתחלפת באות ס' באתב"ש כלו' אסלקה. שכ"ם ר"ת שנאה כעס מחלוקת. שצריך להרחיק מהם הרחק כמטחוי קשת. וכנגד ג"ד אלו הנז' צריך שיהיה דבק בג"ד אחרים טובים הרמוזים בכל אות מתיבת שכ"ם והם שי"ן שלום שפלות שתיקה. כמאמר התנא כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב