עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאהבת עולם

אהבת עולם רג

Ahavat Olam 203 · אהבת עולם · free full Hebrew text

Open in the reader →

צדיקים במיתתם קרוים חיים דכתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה אבל רשעים בחייהם קרוים מתים. אפ' שזהו רמז הכתוב בתיבת חכמים ימותו בתמיהא אלא נוט' ח'כמים י'מותו ח'י. א"נ חכמי"ם ר"ת מאחר מיתה כולם חיים יקראו. שצדיקים במיתתן קרוים חיים. ימות"ו ר"ת תמימותם וקדושתם וחסידותם מחיים יזכירו. כדמצינו במרע"ה שאמר זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. אבל יחד כסיל ובער יאבדו. הם גי' מת עה"א והכו'. כלומר אפילו בחייהם קרוים מתים רח"ל וק"ל

באו"א אפ"ל בס"ד כ"ה הנז' ע"ז האופן והוא כי יראה חכמי' ימותו בתמיה כיון שהם צדיקים וצדיקים במיתתם קרוים חיים כנודע. ואולם ע"י שהם תמיד עוסקים בתורה תמיד. ואין לך דבר שמכניע כח הסט"א שהם ס"מ ופלונית מלבד שם האל המחייהו כ"א ע"י עסק התורה כמ"ש התנא ות"ת כנגד כולם. אפשר שזה רמז הכ' בתיבות חכמים ימותו בגי' ס"מ ולילית כנז"ל בדק'. וע"י עסק תורתם ממיתים אותם כלו' מכניעים אותם ותיבת ימותו ר"ל ימיתו לאחרים כנז' ודוק

באו"א אפ' שבא לרמוז נגד הת"ח שממיתים עצמם בעוה"ז ע"י עסק התו' ומואסים בתענוגי תבל נגד חיי עולם הבא. וז"א חכמים ימותו עם האותיות בגי' מואסים בחיי עולם הזה נגד חיי עולם הבא ע"ה. ודוק

באו"א כי יראה חכמים ימותו. תיבת יראה היא אותיות יראה ע"ד שה"כ את ה' אלהיך תירא שדרז"ל לרבות ת"ח שהשוה הקב"ה כבודם לכבודו. אפ' שזה רמז הכ' כ"י ירא"ה חכמי"ם ימות"ו ר"ת יתעלה כבודו. רחמן השוה יראתם אליו= מורא חכמים ממורא כבודו= יתברך והמכבדם תמיד ומחזיק ידם מממונו. ישתבח ויתעלה ויתרומם משלם תגמולו. ובצל תורתו מנוחתו ומחכמתו ישכיל. כדכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. א"נ ימות"ו נוט' ונפשם תתעדן ותתעלה מעלות יתרות. ובכל יום ויום מוסיפין תשבחות= והודאות מלך יחיד ונורא תהלות. א"נ חכמי"ם ימות"ו נוט' כבוד חכמים מעולה יותר מכל. וזכות תורתם יהיה מגן וצנה. אבל יחד כסיל ובער יאבדו שהם רודפים תמיד אחר תענוגי העוה"ז ורודפים אחר הממון והבלי העולם עליהם נאמר ועזבו לאחרים חילם ודוק

אלהים דבר בקדשו אעלזה וכו'. שמעתי מהח' הש' כמוהר"ר יהודה חיים הכהן יצ"ו אחד מחו"ר עי"ת דמשק יע"א שפי' בכונת זה הפסוק והוא בהק' מ"ש רז"ל ע"פ עצרת לה' אלהיך. ופ' אחר אומר ביום הח' עצרת תהיה לכם. וכיצד יתקיימו שני מקראות הללו. וידוע מ"ש רז"ל בגמ' חלקהו חציו לה' וחציו לכם. וצל"ד בכל מקום צריך שיהיה חלק גבוה יותר מחלק הדיוט. אפ' שזה רמז הפסו' אלהים דבר בקדשו אעלזה ל' שמחה והוא עצרת תהיה לכם. וא"ת הא כתיב ג"כ עצרת לה' אלהיך. ואיך יהיה זה. לז"א אחלקה שכם. ר"ל חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ותיבת שכם מלשון ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך. ואולם צריך שיהיה חלק גבוה יותר משל הדיוט וראיה לזה מדין סוכה שארז"ל צריך שיהיה גובהה יותר על רחבה וז"ש ועמק סוכות אמדד ר"ל מדין סוכה שחלק גבוה מעולה ביותר. מכאן ראיה צריך שיהיה חלק גבוה עבודת ה' ביותר. הואיל ואתא לידן ענין סוכה אמרתי בעוניי אפ' שיהו כונת הכ' הנז' אלקים דבר בקדשו בתורתו הקדושה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וכו' סתם ולא פי' הכ' עיקר שמותם בפי'. ועוד פרט הכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון