אהבת עולם רב

גאולת אחרים לשעבוד וכו' דאי אמרת לשחרור הוו ממנעי ולא פרקי ליה וכו' יע"ש. וקודם שנבא אל הביאור אציגה נא לפניך מה שיש לדקדק באומרו אח לא פדה בלשון עבר ואח"כ יפדה להבא. וגם לא יתן להבא. ועו"ק דהתחיל בלשון יחיד וסיים בלשון רבים ויקר פדיון נפשם וכו'. ועפ"י האמור אתי שפיר דהיינו הרשע הבוטח בעושרו אומר עליו הפסוק אח לא פדה כלו' שאינו רוצה לפדות את אחיו רק אמור יאמר יפדה איש ר"ל שאיש אחר יפדנו שאינו קרובו וזה האחר לא יתכן וכו' ולא שדי זוזי בכדי בשביל גאולת אחרים לשעבוד. משא"כ אם אנכי אגאלנו הלא לאלהים פזרונו כי יהיה גאולת קרובים ודינו לשחרור ויהיה מוכרח ליתן לאלהים כפרו. ובא הרשע להחזיק דבריו שגאולת אחרים לשעבוד. ואמר ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מלפדותם וכמ"ש בגמ' דאי אמרת לשחרור מימנעי ולא פרקי לכן הרשע נמנע מלפדות קרובו שלא יתן כפרו וכו' ודוק. ע"כ מהמפז"ל העתקתי אותו מכת"י ואיני יודע למי מקדושים ז"ל

וכשאני לעצמי אמרתי לפ' כו' הפ' הנז' לענ"ד בס"ד והוא בהק' מ"ד בזוה"ק דכל בר נש דאיהו צר עינא לגבי מסכנא יאית הוא דלא יתקיים בעלמא ולא עוד אלא דלית ליה חיים לעלמא דאתי וכל מאן דאיהו ותרן לגבי מסכנא יאות הוא דיתקיים בעלמא ועלמא יתקיים בגיניה ואית ליה חיים ואורכא דחיי לעלמא דאתי וידוע דבג' דברים אדם ניכר בכיסו ובכוסו ובכעסו. עו"נ מ"ש רז"ל מי שיש לו אח עשיר או קרוב אין מפרנסין אותו מן הצדקה דכתיב ומבשרך אל תתעלם

ובזה פי' רז"ל כ"ה ויאמר פרעה ליוסף אביך ואחיך באו אליך. ודקדקו ז"ל דמאי אתא לאשמעינן דבודאי באו אליו ומה היתה כונת פרעה בזה אלא תכלית הענין הוא שרמז לו כיון שהוא מלך ויכול לפרנסם א"כ פרעה אינו חייב ליתן להם מקופה של צדקה משום דכ' ומבשרך אל תתעלם. וזהו רמז הפ' ויחי עוד לנצח בתמיהא. שיחשוב בדעתו האדם שיזכה לאריכות ימים ולא יראה השחת ל זה לא אפשר דקרא כתיב ואין מידי מציל וסוף אדם למות וכשבא לעוה"ז נכנס בידים קמוצות לומר כל העולם שלי הוא. וביציאתו מן העולם יוצא בידים פשוטות כלומר הא לכם כל מה שקניתי. כמ"ש באבות דר' נתן זיע"א וארז"ל עשה חסד עם הראוי לו ועם מי שאינו ראוי לו. כי עם הראוי לו. תשיבהו במקומו. ואם אין ראוי לו תהיה אתה ראוי לו. ואומרו כי יראה חכמים ימותו בתמיהא נוט' ימות"ו ובעת תחיית מתים יקיצו וירננו. ובשירי תשבחות והודאות מלכם יהללו. עוד תיבת חכמים מי שהוא משכיל ונדיב תמיד אוחז. בנוט' תיבת חכמי"ם. מלח ממון חסר ימצא כבוד. דכ' רודף צדקה וחסד ימצא חיים וכבוד. ותיבת ימות"ו נוט' מבשרך ואל תתעלם יפה מאחרים. כארז"ל ענייך ועניי עירך ענייך קודמין באותיות אחה"ע אות ו' מתחלפת באות מ'. א"נ ימות"ו ר"ת וזה יותר משובח ובשמחה תתננה. והטוב יותר ממונך תפדהו ותשחררהו. ולא תשמע מעצת יצרך ומפיתויו. והצדקה מאהבה יפפיה ובסתר תתננה. דכ' נותן בסתר יכפה אף. ובצדקה היה ותרן יותר מהוצאותיך. וממיתה משונה ומחולאים תציל יתך. יתן ויחזור ויתן משלו תן. ובצדקה תרויח יותר ויותר משתתן. יתברך וישתבח ויתעלה משלם תגמוליך ודוק'

באו"א אפ"ל בס"ד כ"ה כי יראה חכמים ימותו וכו'. והוא בהק' מ"ד במס' ברכות ע"פ ובניהו בן יהוידע בן איש חי וכו' אטו כולי עלמא בני מתי נינהו? אלא