אהבת עולם רא

ששני חסידים היו חברים מקשיבים ביראת ה' כל היום תורה ויראה. עץ חיים תאוה באה. וכרתו ברית שניהם יחדיו בבא חליפת אחד מהם כי יפקד בעולם העליון ובא רעהו וחקרו דהיינו שיבא ויתגלה לחבירו בהקיץ ולא בחלום. להגיד לחבירו מה עבר עליו מיום צאת נפשו ממנו עד בואו להודיע במישור. וכן הוה כי הראשון שנפטר לב"ע עברו עליו ארבעה וחמשה ימים וחבירו מתאבל עליו. פרשז עליו עננו. והוא בבית הכנסת מעוטף בטלית ותפילין בוכה ומתמרמר על מיתת חבירו החסיד. והנה חבירו המת עומד לנגדו. ויתבהל האיש חבירו החי. וינחמו ודיבר על לבו. ויאמר לו אחי אל תירא לא תפחד. אני הוא חבירך אשר כרתי אתך ברית. ועתה באתי להגיד לך את כל המוצאות אותי מיום צאת נפשי ועד עתה. והוא כי ביום הפקידה שם נמצאו ושם היו אנשים פ' ופלוני והגיד לו את שמותם ואמר לו פלוני ופלוני הם טובים ויראים ופלו' ופלו' הם רעים ואלו מעשיהם וכו' וכן האנשים שהיו בשעת הרחיצה הגיד לו את שמותם. מלאכתם ומה מעשיהם. שיבח את הטובים וגינה את הרעים שהם מסתתרים במעשיהם. וכן בשעת הלויה בשעה שהוציאוהו מביתו והניחוהו בארץ. ראה שבע שורות של מלאכי חבלה לובשים שחורים ומתעטפים שחורים ופניהם כלהט החרב המתהפכת ואחריהם שבע שורות של מלאכי החסד והרחמים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ופניהם דומים לשמש וירח כזוהר הרקיע באופן זה שהיו הולכים היו נעתקים שורה אחת ממלאכי חבלה ונכנסים במקומה שורה אחת ממה"ש עד תום השבעה שורות הראשונים ואח"כ קיבלו אותו בשמחה ובטוב לבב. אחת אומרת יבא שלום. ואחת אומרת ינוחו על משכבותם וכו'. והניחו אותו על קברו ועלו לשלום אל אביהם אבינו אב הרחמן. ואח"כ באו והוליכו אותו לב"ד הגדול והנורא. והתחיל לתת דין וחשבון ויצא בדימוס. ואחר שנגמר דינו עמדו וקטרגו עליו שיש בידו עבירות שאדם דש בעקביו. והסכימו עליו להחזירו בגלגול. באותה שעה צעק במרה עד שהגיע צעקתו לפני מלך מה"מ הקב"ה וממכון שבתו השגיח עליו לחזור על דינו ואמ"ל לבית דין הגדול פתחו וראו פנקס יסורין והצער והגלות אשר סבל. והמה ראו כי רבו מספר. ויצאה הגזרה מאתו ית' שיצא זה כנגד זה. ועתה אחי אשריך שאתה סובל יסורין בעוה"ז שעי"ז תזכה לעוה"ב שאלמלא כן לא אפשר להמלט מעון ומעבירות שאדם דש בעקביו ע"כ הגיע המעשה הנורא. ומכאן תוכחת מגולה לאנשים הניגשים אל ה' שכמה צריכים להזהר ולהשמר אפי' מחטא קל כל דהוא

ואמרתי אני אל לבי אם יוכשר בעיני אלהים ואדם שזהו כ"ה למה אירא בימי רע וכו' דדהע"ה אומר אם שאני הולך ביראת ה' כל היום לעשות רצונו כרצונו ואין לי לירא מיום הדין. ואולם למה אירא בימי רע הוא דוקא בשביל עון עקבי יסובני שאין אדם יכול לשמור עצמו מהם וא"כ כל מה שאהיה עשיר כ"כ במצות יש עלי סכנה ב"מ מעבירות שאדם דש בעקביו. ואולם הבוטחים על חילם דהיינו היסורין וכו' אז וברוב עושרם יתהללו יכולין להשתבח שהם עשירים

והנה שאר הפסוקים הבאים אחריו והם אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם. יובן בהק' פלוגתא דר"י ורע"ק במס' קידושין דט"ו ע"ב. דרבי יוסי הגלילי סבר גאולת קרובים לשחרור וגאולת אחרים לשעבוד. ורע"ק אית ליה להיפך עי"ש הסוגיא ומסקנת הגמר שם אלא בסברא קא מפלגי ר"י סבר מסתברא