אהבת עולם קצה

ברא אלהי"ם שהוא מדה"ד רמז לסייף. אפ' שזה כיוין הכתוב בדבר ה' שמים נעשו בגי' והוא הספר והסייף ירדו כרוכים. בדק'

א"נ בדבר ה' שמים נעשו וכו' כמ"ש הר ברכת אבות נר"ו ע"מ שפי' רש"י ז"ל כי תשעה ויאמר כתיב ובראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו ע"ש והמפ' ז"ל פי' כי בראשית אותיות בארשת ר"ל מאמר ע"ד וארשת שפתיו בל מנעת סלה. איך שיהיה נמצינו למדין דבריאת שמים וארץ היתה באמירה וכאילו כתיב בה ויאמר. והנה רש"י ז"ל יליף לה מדכתיב בדבר ה' שמים נעשו דמשמע היתה באמירה. אפשר שזהו כ"ה בדבר ה' שמים נעשו וכו' הם גי' באלו עשרה מאמרות בהם ברא= בדק'. א"נ ע"ה גי' כל העולם השמים והארץ הים וכל אשר בם. עוד כ' הרב ברכת אבות יצ"ו דידוע דדור המבול לא ניצולו בעבור כי לא היה בהם כי אם ח' צדיקים דוקא. ובזה יובן שפיר קשר דברי התנא מאחר כי ביו"ד מאמרות נברא העולם וכו' וא"כ ולקיום העולם צריך יו"ד צדיקים כל אחד כנגד מאמר אחד ופחות מהכי לא יועיל וכו' אפ' שזה כיוין הכתוב בדבר ה' שמים נעשו וכו' בגי' ולקיום העולם צריך עשרה צדיקים נגד= עב"כ. א"נ בגי' משרה מאמרות ויאמר ביחוד עב"כ. כל אחד כנגד מאמר אחד

א"נ דרז"ל ע"פ בראשית ברא אלהים בתחילה עלה ברצונו ית' לברא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף עמו מדה"ר הה"ד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. אפ' שזה רמז הכתוב בדב"ר נוט' בתחילה דין בלא רחמים. א"נ ר"ת בסוף דין בתערובת רחמים. זה הוא ה' שהוא רחמים שמים נעשו. בהק' מ"ש רז"ל דהמלאכים נבראו ביום שני משום שלא יטעו הטועים ויאמרו ב' רשויות יש ח"ו כי היו מסייעין אותו במעשה בראשית ח"ו ע"כ נבראו ביום ב'. והאדם נברא ביום ו' ערב שבת וז"ש שמי"ם נעש"ו ר"ת מלאכי מרום יום שני נבראו ואדם ערב שבת. עוד ארז"ל כי בשעת בריאת העולם נכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אחת אמר בי יברא העולם וכו' עד שנכנסה אות ב' ונתקבלה ובה ברא את העולם כמ"ש בזוה"ק ח"א פ' בראשית וז"ש בדב"ר ר"ת ראשית דיבורו באות ב' וזהו בדבר ה' שמים נעשו זו בריאת העולם

(ל"ז ל"ד) קוה אל ה' ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה. ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן. וכו' שמור תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום. ופושעים נשמדו יחדיו אחרית רשעים נכרתה וכו' אפ"ל לענ"ד בס"ד כ"ה קוה אל ה' ושמור דרכו וכו' דהכונה בא לרמוז לאדם שתמיד ישים בטחונו בהקב"ה וממילא רווחא שיזכה להמשיך עליו חוט ש"ח ורחמים שהם בחי' חסד אל וכיון שבוטח תמיד בו ית' ואינו זעף ונאנח על המחיה ועל הכלכלה אלא יודע ונותן בדעתו שהאל ית' ממציא לו פרנסתו יתש"ל משגיח ע"כ פרט ופרט בזה יהיה שקט ושאנן ותמיד עוסק בתו' ובמצות ה' כל הימים בהשקט ובבטחה ויזכה ע"י התו' והמצות לירש עוה"ב שהיא ארץ העליונה וגם יזכה לראות במפלת אויביו עין בעין. וז"ש קוה אל ה' שתמיד תבטח ותקוה לו ית' בכל ענייניך וכיון שאתה בוטח בו ית' בזה ושמור דרכו שתלך תמיד בדרכיו מה הוא רחום אף אתה היה רחום. מה הוא חנון וכו' ועי"ז וירוממך לרשת ארץ העליונה שהוא עוה"ב. וגם תזכה לעתיד לראות במפלת האויבים וז"ש בהכרת רשעים תראה שהם אוה"ע תזכה לראות במפלתם