אהבת עולם קפג

והעולות שנזבחו לכפרה ומרומז במתניתין כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ר"ל כל הזבחים שנזבחו שלא נתחייבו כליה ומתו בעון הדור ואנו אין משימין על לב. כשרים ועולין לגבוה. אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה שאין מכפרין עון הדור על שאין משימין על לב ומחשבה פוסלת ודוק

(נ"ח י"ג) (למ"ק) אם תשיב משבת רגלך וכו' ויל"ד דהכתוב אין לו קשר ומשמעות אלא יובן עפ"י מה שפ' מרן בא"ח שאסור לילך בע"ש יותר משלש פרסאות כדי שיחזור מבע"י וימצא זמן להתעסק בסעודת שבת ואם ילך יותר חיישינן שיתעכב ולא יעשה צורכי שבת ז"ש אם תשיב משבת ר"ל מפני כבוד שבת רגלך שלא תלך יותר משלש פרסאות וזה בשביל עשות חפצך שתמצא זמן שתעשה חפצך ביום קדשי כל מה שתצטרך וזהו עשות וגו'. וש"ת מה אני צריך לעשות מתי שאבוא אוכל לעשות מה שאני צריך ואפי' דבר קל יספיק לי. לז"א וקראת לשבת עונג שאין מספיק מה שאתה עושה דברים קלים אלא צריך לעשות הרבה לכבוד השבת ולא בשבילך אני מצווה אלא בשביל השבת. וש"ת איך אפשר שאני אדם חשוב ואפגום בכבודי להתעסק בעצמי בתבשיל וכיוצא. לז"א לקדוש ה' מכובד כל הכבוד שאתה עושה הוא להקב"ה ואין פגם למי שיכבד למלך וז"א וכבדתו מעשות דרכיך. דהיינו חשיבות שלך. וש"ת ולמה אני צריך לזה אני אשב במקומי וכבודי. ואני מצווה לבני הבית והם יעשו לי רצוני. לז"א לא תמצא חפצך ורצונך בדיבור שיעשה ע"י אחרים כמו העושה בידו. וזהו ממצוא שלא תמצא כשתדבר דבר. עוד אפ"ל אז תתענג על ה' וגו' והוא עפ"י הקדמה מדרך העולם האורח מונע עצמו מלילך אצל בעה"ב מפני ד' סבות הראשונה שמא לא ימצא סעודה ראויה לכבודו ולא יערב לו לאכול. והב' שמא לא ימצא מקום לישב לפי כבודו ויוכרח לישב במקום גרוע ויפגום בכבודו. והג' שלא קדם טובה האורח לזה הבעה"ב מעולם ומאן דאכיל דלאו דיליה וכו' והד' שמא ישלח להזמינו עם אדם גרוע עבד או אמה ואין כבודו לילך עמו. והנה ידוע שלעתיד לבוא הקב"ה עושה סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן ושמא מונעין עצמן דהיינו מאיזה סבה מהסיבות הנז' לזה בא הפסוק לשלול כל הד' סיבות כנגד הא' אמר אז תתענג על ה' ר"ל סעודה שיש בה תענוג וכנגד הב' אמר והרכבתיך על במותי ארץ גן עדן אלהים. וכנגד הג' והאכלתיך נחלת יעקב אביך מנכסי אביך אתה אוכל ולא בתורת חסד. וכנגד הד' כי ה' דבר כביכול הוא יזמין אתכם ודוק: יחזקאל. תרגום על פסוק ויהי בשלשים שנה וכו' מערי תימן וזה נוסחו

ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים

והוה בסוף ארבע מאה ותלתין שנין לזמן דאשכח חלקייה כהנא רבא ספרא דאוריתא בבית מקדשא בעזרתא תחות אלמא דהיכלא בפלגות ליליא בתר מעלי סיהרא ביומי יאשיה בר אמון מלך שבטא דבית יהודה אשכח חלקייה כהנא רבא ספרא דאורייתא ויהביה לשופן. וקראהי שופן ספרא קודם מלכא יאשיה וכד שמע מלכא יאשיה ית פתגמי אורייתא דהא כדין כתיב יגלה ה' אותך וית מלכא דתקים עלך דעם לא ידעת את ואבהתך ותפלחין תמן פלחי טעויתא אעא ואבנא. בה שעתא