אהבת עולם קפא

גזלן קונה הגזילה בשנוי וא"כ מלאך המות כשממית האדם קנאו בשנוי שנעשה עפר ולכן אם משים עצמו כעפר בעוה"ז זוכה לתחיית המתים כי לא קנאו מלאך המות בשנוי כי עפר הוא ואל עפר ישוב. אבל הגאה שאינו משים עצמו כעפר אינו קם בתה"מ כי קנאו בשנוי וע"ז ארז"ל כל המתיהר אין עפרו ננער בתה"מ והחמירו ז"ל בעונש הגאוה ועליו נאמר גבה עינים ורחב לבב וכו' עיין להרב נאוה תהלה מה שפירש ע"ז הפ' וזה אומרו על ג' פשעי ישראל אפי' אם פגם בכ"א אותיות שבתורה שהם ג' ימחול לו הקב"ה ויזכה לתה"מ וזהו ישראל כשעושין רש"מ האמנם ועל ד' שהיא אות גימ"ל הרומז לגאוה לא אשיבנו לתה"מ כי קנה אותו מה"מ בשנוי ואין עפרו ננער בתה"מ ודוק. והנה חכמי המוסר כתבו שרוב העבירות הם תלוים בחבלי הגאוה. והקשה מכולם מי שעושה ענוה לשם גאוה והיא הנקראת ענוה פסולה ועונשה חמור מהגאוה עצמה. מעתה ז"א כי הנה יום לה' צבאות על כל גאה ורם שהוא הגאה הפשוט שעונשו חמור בכל וכאשר יבוא יום הדין לה' אז יהיה על כל גאה ורם ר"ל חטא הגאוה ורם יהיה על כל בהפלגת עונשו כי הגאוה גדולה מכל העבירות. ואמר על כל נשא ושפל ר"ל יותר על כל מי שהוא נשא ושפל יראה כאחד שזה עליון וגדול עונשו יותר ממי שהוא עושה גאוה פשוטה. והטעם כי הגאה הוא בגלוי ובנ"א נזהרים ממנו לא כן הנשא ושפל שהוא מרמה את הבריות דמחזיקים אותו לכשר ונזוקין בסבתו

(נ"ז א') (למ"ק) הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין: מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. והדקדוקים הן רבים עתה. זה יצא ראשונה מאי דקאמר ואין איש שם על לב דמאי שיאטיה הלב הכא. גם אמר ואנשי חסד נאספים לשון רבים: וסיים מפני הרעה נאסף הצדיק לשון יחיד. ועוד מאי באין מבין דקאמר הכא מה צריך הבנה בזה. ויובן עפ"י מה שחקרו המפרשים דבמקום אחד אמרו דהצדיק שמת הוא לכפר על הדור ובמקום אחר אמרו כי מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה העתידה לבוא. ותירצו כאן בשני צדיקים שלא יראו ברעה כאן בצדיק אחד לכפר על הדור. עוד ארז"ל בצדיק הנפטר בארץ ישראל אפילו שהוא יחיד אמרינן כדי שלא יראה ברעה דחשיב כתרי. עוד ארז"ל דצדיק שמת בחו"ל הוא מכפר על עירו דוקא אבל צדיק שמת בא"י הוא מכפר על כל העולם והטעם דידוע שא"י היא באמצע העולם ודמי ללב שהוא נותן חיות לכל הגוף בשביל שהוא יושב באמצע הגוף כן צדיק היושב בא"י שהוא אמצע העולם הוא נותן חיות לכל העולם שמכפר על כל העולם כמ"ש העם היושב בה נשוא עון. וז"א ה'צדיק אבד בהא הידיעה שהוא מדבר על צדיק שבא"י ואין איש שם על לב והכונה חוזרת על שאינם בני עירו שאומרים דמה לנו בצער הזה לספוד לצרה הרחק כמטחוי וסוברים שהוא מכפר על בני עירו דוקא והם לא יבינו שצדיק זה שבא"י הוא ג"כ לכפר על כל העולם וז"ש ואין איש שם על לב לדעת ולהבין דכמו שהלב נותן חיות לכל הגוף כן הצדיק הנפטר בא"י. ועוד זאת לא יבינו שזה הצדיק כאנשי חסד הנאספים שהוא כמו שנים. דהוא משום הרעה שלא תבא וז"ש באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הזה. שאעפ"י שהוא אחד. שקיל כשנים ולא כאשר עלה על דעתם שהוא לכפר על הדור. ויובן עפ"י משל והוא משל לאדם שהיה לו טבעת זהב משובצת באבנים טובות ומרגליות לימים נפלה אבן אחד ממקום