אהבת עולם יח

הזאת אבות ובנים תשמחו. אשה תכסה השער ברוכה ומהוללת. ושכרה בעולם הבא אין תכלית. אזי תגיל ותשמח בחופת הבנים. בזה תרויח אריכות הימים והשנים. אבות והבנים ברכת ה' תמימים. וכשבעת המשמשים בכהונה אותם תראו. והכהנים בהזכרת ה' אתם תתברכו. תאמר בלבבך הנוי והעושר אפשר תתמיד התעיף בו ואיננו. אשה ביראת ה' תשתבח ותתהלל. והכל תלוי במזל אשה הכשרה. הצלחת אשה ובניה תלוים במעשיה. והנושא אשה בעבור הממון תמאס. א תבטחו בעושר הולך ומתמעט. ובטח בה' הממציא אליך תמיד: ענין תיקון הגאבילה מחדש על הבשר והקצבים והשוחטים. בר"ת ואהב"ת

אוי ואבוי תקנו הבשר בעירבון. תלונת היתומים והאלמנות אשר בחוצות. והקהל תלויים בצואר המסייעין אותם והעניים בעוניים תאבים אל הבשר. הבשר ביוקר תמכר ודמים אין. בשר הכחוש והחלש אליהם תתנו. את הבשר והעצמות ביוקר תמכרו. העצמות והגידין אותם בבשר תערבו. ובשר הכחוש אותו בששי תשחטו. ולנכבדים בשר השמן אליהם תתנו. וצעקת אביונים תעלה בשמי המרומים. ואומרים המחזיק בידם אותם תשפילם. הכל במשפט אחד ולהם תאשימם. המציק והמסייע אחריתם תהיה בראשם. ולעולם הרחק אל תתערב במועצותיהם. אתה ה' בחסדיך תחוס ותרחם. ובגמר השחיטה בדפוס אותיות תרשומו. והחשודים במכירת הטריפות אותם תבדילו. ולא תאכלו בשר הנעלם אתכם. וגיד הנשה בחלב אותו תנקרו. והזהרו תמיד אתם בקניית הכשר. והזמן אותיות הרשומין בחותם תסתכלו. הנשים והילדים בלבד אסור תקנו. והאזהרה אל השוחטים תדקדקו בענין. הסכין תהיה בדיקתה אבשרא ואטופרא. וכשתבדקו את הריאה בפנים תזהרו. ודעו אשמת הקהל בצואריהם תלוי. ב"מ. אתם ודאי ביראת ה' תעשו. ואל תקלקלו השחיטה בשום אופן. אלא תהיה בכל הכשרות והחומרות: ענין חורבן ביהמ"ק בר"ת ואהב"ת

אמ"ה המדבר. קטן המחבר. יען שאמר רז"ל בכמה מקומות שחייב אדם להעלו' על זכרונו תמיד חורבן ביהמ"ק כדכ' אם אשכחך ירושלם וכו' ובש"ס אמרו שאסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז אז ימלא שחוק פינו וכו' ומה"ט נהגו לשבר כוס בשעת הקידושין זכר לחורבן ביהמ"ק כידוע ואפי' על סעודתו הצריכו רז"ל למעט תבשיל אחד וכן בבנין איזה בית חדש הגו לעשות סימן וזכר לחורבן ביהמ"ק כמ"ש בש"ע או"ח ע"ש. לכן עתה אמרתי הנה באתי רמוז בסדר ואהב"ת בדרך נוטריקון ע"ע ט"ב וחורבן הבית ולהציגו פה על הסדר כאשר יראה הרואה דבר דבור על אופנו כי ליכא מידי דלא רמיז באורייתא וזה סדרו בס"ד

תשעה באב הניגונים והטיולים אסורים. וחמש העינויים בט' אב תכונים. אומרים תחילה הקינות בבכי ובדמעות. איכה ואיוב בשברון הלב תאמרו. וירושלם החביבה איה בית תפארתך. היכליך תעודתך ודבירך אשר בתוכך. באו האויבים והחיילים תוך ארצך. החרב והרעב באו אל תוכך. אבל הספד ויללה ברחובות תשמיעו. ושוטטו בחוצות את המקוננות תקראו. ומלך בבל אמר המקדש תחריבו. את תינוקות בית הרב והבתולות. האנשים והנשים בחרב אותם תהרוגו. והילדים בחיק אמותם העטופות תשחטו. את הילדים והילדות בשביה תקחו. את החרש והמסגר בבלה תביאו. הקטנים ברעב ובצמא אותם תמיתו. הכהנים והסנהדרין אותם במקדש תהרוגו. ההרוגים והנחנקים אותם בחוצות תשליכו. ואת הנשרפים