אהבת עולם קעט

רק שתתנהג עמו כדרך שעשה בן הדד אל אחאב שנפל לפניו והתחנן לו וע"י שריחם עצמו עליו נענש אחאב כמבואר שם: כי אסור לרחם במקום אשר אמר ה' להתאכזר. כבר נאמר לא תחוס עינך עליו וכמו שעשה זקנך אגג לזקנו שאול שהתחנן לפניו וחמל שאול עליו ועי"ז נענש שנאמר נחמתי כי המלכתי את שאול וכו' וכן אתה אם תלך ותפול לפני מרדכי ותתחנן לו ותבקש ממנו שימחול לך את אשר עשית לו. ואם תצליח במעשיך ותפעול אצל מרדכי שירחם עליך אז תוכל לו כי ענוש יענש כאשר נענש זקנו שאול בחמלתו על זקנך אגג. וז"ש ויאמרו לו חכמיו וכו' אם מזרע היהודים מרדכי ר"ל אם יש בו מדת רחמנות כי כן היא המדה אצל זרע היהודים בני אברהם אבינו ע"ה ואמרו אשר החלות לנפול לפניו ר"ל לא כמו שאתה חושב שזה מה שהרכבת את מרדכי מקרה הוא כמ"ש את כל אשר קרה'ו. אלא תחלת מפלתך היא וז"ש אשר החלות לנפול לפניו. א"כ מעתה אין לך עוד מקום לנוס ממנו. זאת עצה אחת היא הנשארת והיא שלא תוכל לו באופן אחר רק אם נפול תפול לפניו בתחנות ובקשות. ואם מזרע היהודים הוא כנז"ל אולי ירחם עליך ואז תוכל לו כנז"ל. וכי זה של כי נפול וכו' משמש בלשון אלא. והנה באמת היה הקב"ה ירא פן יוסת ויפותה מרדכי מדברי המן כמו שנתפתה שאול מאגג לכן היה הנס שעודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהילו להביא את המן וכו' כדי שלא יהיה פנאי לילך אל מרדכי. מהרב מוהר"ר צבי הירש ז"ל

(ז' ט') (למ"ק) ויאמר חרבונא וכו' גם הנה העץ וכו'. יל"ד מלת גם מיותרת ומה בא לרבויי הכא. ויובן ע"פ משרז"ל דהמן נתחייב הריגה למלך בשביל הגם לכבוש את המלכה וידוע דכל המלכים כשיתחייב איזה אדם הריגה למלכות אזי תולים לו נייר במצחו שידעו כל העם מאיזה סיבה נתחייב הריגה למלכות והמן נתחייב בשביל הגם לכבוש את המלכה כאמור. וכעת המלך נסתפק מאיזה טעם יכתוב הריגת המן אם בשביל שכבש את המלכה גנאי הוא למלכות ואם בשביל שקנה את ישראל להרגם יאמרו העולם הלא הוא הסכים במכירתם באומרו הכסף נתון לך והעם וכו'. לזה בא חרבונא וא"ל למלך שיש לו גם עון אחר והוא זה העץ אשר הכין לתלות את מרדכי עליו שהוא אהוב המלך וכשראה המלך אמ"ל א"כ תלוהו עליו על העץ זה ודוק: שמואל

א'

(י"ז ל"ו) (למ"ק) גם את הארי גם הדוב הכה עבדך. והנה הקושי מפורסם וכי בשביל שהכה הארי והדוב מזה מוכח שיכה גם את זה? והלא ישראל כמה אלפים היו ונתפחדו ממנו כמ"ש ויחתו ויראו מאד וינוסו מפניו. גם קשה אומרו כאחד מהם על צד הדמיון משמע שהפלשתי הוא גרוע מהם. ותירץ הגאון בהקדים מ"ש בגמרא דשני צדיקים נתן להם הקב"ה סימן. דוד המע"ה ומרדכי הצדיק זיע"א דוד אמר לא לחנם נזדמן לי הריגת ארי ודוב אלא ללחום עם הפלשתי והיה קשה לדוד דלמה ארי ודוב הלא אם אוכל להרוג את הארי בודאי אוכל להרוג את הדוב. ועוד היה לו להזדמן אלי דוב תחלה ואח"כ הארי אלא דחדא מתורצת בחברתה וצריכי תרוויהו הארי תחלה דאם יזדמן הדוב תחלה ואח"כ הארי ידמה לדוד שהולך בהדרגה כל המאוחר הוא גבור ביותר ובודאי היה דוד מתירא מן הפלשתי. מה עשה הקב"ה הקדים את הארי תחלה לדוב להראות לו הקב"ה שכל המאוחר הוא חלש