אהבת עולם קעו

מפורש בדניאל בזה הלשון בעידן די תשמעון קל קרנא וכו' תפלחון לצלמא ובשעת מעשה לא היה קל קרנא וכו' נמצא שהיה להם זה התירוץ. אבל זה התירוץ מי שהוא יאודי אסור לאומרו דמשמע מיניה שאם היה קל קרנא ח"ו הוו פלחין וזה דבר דלא אפשר כי היאודים מחוייבין למסור עצמם על ק"ה והנה סגנון מרדכי הוא זה כי מרדכי שלח לאסתר שתבקש עליו למלך שהוא לא יכרע עשה המלך בקשתה וצוה עליו שהוא לא יכרע ולא ישתחוה כמ"ש כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע וכו' כמבואר במדרש וז"א ר"ל דתיבת צוה לו המלך קאי לפנים ואחור לפנים על המן שכן צוה לו המלך. ולאחור על ומרדכי לא יכרע כי כן צוה לו וכו' והשתא מדוקדק תיבת יכרע ר"ל שהמלך צוה עליו שלא יכרע ולא ישתחוה. אבל קשה כששאלו לו עבדי המלך למה לא השיב להם שכן צוה לו המלך לזה משיב דזה התירוץ אסור לאמרו כי הוא יאודי והיאודי מחוייב למסור נפשו על ק"ה. וזה כונת הכתוב לא שמע אליהם ר"ל שלא השיב להם מרדכי שום תשובה אשר הוא יאודי ואסור לו להשיב להם זה התירוץ. ודוק רבני אשכנז ז"ל

(ד' א') (למ"ק) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה פרש"י ז"ל דבעל החלום הגיד לו דמנ"ל לרש"י ז"ל ויובן בהק' מ"ש במדרש ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מת"ל כל. ראה המכה שהמן עומד על ישראל. וראה הרפואה שיתלו הוא ובניו. ולפי"ז ק' כיון שראה הכל למה גזר צום ומספד לזה פרש"י ז"ל בעל החלום הגיד ואמר אין חלום בלא דברים בטלים וסבר שמא המכה אמת והרפואה הוא דבר בטל ולכן גזר צום ומספד ועי"ז יצאו לאורה רבני אשכנז ז"ל

במדרש כשאמר המן למלך אחשורוש אם על המלך טוב וכו'. א"ל הקב"ה שוטה אילו לא מת משה יפה אמרת עכשיו שמת משה ותלו אותו ואת בניו על העץ. ויובן עפ"י מה שכתב מהר"ם אלשיך ז"ל עמ"ש במדרש א"ל אליאו למשה אי משה רועה נאמן מה תעשה אתה בצרה הזאת. והוא כי איתא במד' המן הפיל גורלות בחודשים עד חו' אדר ולא מצא בו זכות לישראל ולא עוד אלא שבו מת משרע"ה שמח המן שמחה גדולה נמצא שתפש המן לישראל ע"י מיתת מרע"ה לזה אמר לו אליאו אי רועה נאמן אתה מה תענה וכו' ר"ל לך נאה לתבוע עלבונך מאחר שבסבתך רוצה הרשע הזה להשמיד את ישראל. וע"ז התפלל מרע"ה ונהפוך הוא שתלו אותו ואת בניו וז"א אילו לא מת משה ר"ל שאינו מסיבה שמת מרע"ה יפה אמרת אבל עכשיו שמת מרע"ה ובסיבתו רצונך לעשות יכתב לאבדם. הא ודאי שהוא יתפלל עליהם ותלו אותו ואת בניו ודוק. או יאמר עמ"ש רז"ל כשאמר לו הקב"ה למשה הרף ממני ואשמידם א"ל משה והיכן הבטחתך שהבטחת לאבות ושמתי זרעך ככוכבי השמים וכו' א"ל הקב"ה ואעשה אותך וכו' עמך אקיים דברי. ז"א אילו לא מת משה יפה אמרת שהייתי מקיים דברי בו אבל עכשיו שמת משה אדרבא ישוב עמלו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ

(ה' ב') (למ"ק) ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט. וקשה הלא ידוע מאמר הגמ' כי השרביט היה אמה ומפני כבודה של אסתר נשתרבב עד נ' אמה. וי"א עד מאה אמה כדי שלא להטריח את הצדקת ונמצא דהשרביט היה מגיע עד אסתר ולמה כתיב ותקרב אסתר דמשמע צריכה לילך ולא הי"ל לומר אלא ותגע בראש השרביט. ותירץ מהרש"א ו"ל דהנה איתא בכתבי האר"י ז"ל ע"פ ויאמר