אהבת עולם קעה

בעולם הזה ייטב לבם בעולם הבא אבל הרשעים בהיפך

(ז' י"ד) (למ"ק) ביום טובה היה בטוב. והוא עפ"י משל שאמרו במד' למדינה שהיו בה מושלים רעים וחנפים ונשתרשו במדינה עד שקצו מפניהם בני המדינה ונתייעצו ביניהם לגרש המושלים מן המדינה וכן עשו והצליחו ואח"כ אמרו מה נעשה אם נעמיד מלך חדש שמא יעשה לנו כמו שעשה הא' ואם תשב המדינה בלא מלך אי אפשר. מלך במשפט יעמיד ארץ. לסוף הסכימו להעמיד מלך שאינו מבני העיר ויתנו עמו שלא ישב כ"א שנה אחת ואח"כ יתנו מלך אחר וכעז"ה ובזה לא יבוא להם נזק והביאו איש אחד נכרי ומינו אותו עפ"י תנאי הנז' והושיבוהו על כסא המלוכה ואמרו יחי המלך. מה עשה אותו הטפש לא עשק ולא גזל ולא הזיק לשום אדם אדרבה תיקן צורכי העיר ובניניה משלו וכל עני ודל שבא אליו היה מפרנסו משלו. עד שנשלם שנתו באו אליו ואמרו לו קום לך למקומך כי נשלם הזמן התחיל להתחנן לפניהם וכי מה עשיתי לכם וכו'. אמרו לו אין מועיל לך כלום כי קדם התנאי ואין מי יוכל לעבור עליו מיד הלך לו בפחי נפש ונמצא קרח מכאן ומכאן. והלכו אנשי העיר והביאו איש אחר והמליכוהו בתנאי הנז' וישב כמו עשרה ימים ויותר עד שנתחזק במלכות והיה שולח אחר גדולי העיר וחובש אותם בבית הסוהר ועינה אותם בכבלי ברזל ולקח מהם ממון רב וכל אנשי העיר לחץ אותם בחזקה והיה לו שותף אחד במדינת הים והיה שולח לו כל מה שמקבץ ולא יכלו אנשי העיר להעבירו מפני התנאי וביום תשלום השנה באו ואמרו לו קום לך. אמר להם והלואי היה זה קודם לכן כי כבר נעשה רצוני והלך לו למדינתו בעושר רב מי גרם לו זה פקחות שבו. והנמשל לזה הרשע כשבא לזה העולם בא אליו יצה"ר ומפתהו לעשות כרצונו והוא עושה וכשהגיע זמנו למות בא אליו יצה"ר הוא מה"מ וא"ל קום שהגיע זמנך אמר לו מה פשעי ומה חטאתי שעשיתי רצונך ואתה צודה את נפשי לקחתה ל א"ל ולא היית יודע שסוף אדם למות? מיד לוקח נשמתו ונידון ביסורין. אבל הצדיק הוא להיפך שאינו שומע לעצת יצה"ר וכשיגיע זמנו ליפטר והוא בא אליו הוא שמח ואומר לו הלואי היה קודם לכן בשביל שהוא בטוח שילך לג"ע ליקח שכר מצותיו הטובים. ע"ז אמר שהמע"ה ביום טובה ביום שאתה קיים בזה העולם היה בטוב סגל מצות ומעשים טובים ושלוט על יצרך כי ליום רעה שהוא יום המיתה ראה והבן שלא תוכל להנצל הימנה ואל תשמע לדברי יצה"ר ותבטח בו שיצליך מן המות ומן היסורין כי לא יועיל אדרבה מזיק ודוק: מגילת אסתר

(ג' ב') (למ"ק) וכל עבדי המלך וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך וכו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי והדקדוקים רבו באלה הפסוקים מאי האי דקאמר לא יכרע דמשמע שהוא להבא. ועוד מה זה שאמר להם שהוא יאודי אדרבה בשביל שהוא יאודי מחויב לכרוע שכן היתה הגזירה וכל כונת המן הוא על מרדכי בעבור שהוא יאודי. ותירץ הגאון ז"ל עפ"י מאי דאיתא בדניאל שאמר נבוכד' לחמ"ו הצדא שדרך מישך ועבד נגה לאלהי לא איתכון פלחין וכו' ענו ואמרו לא חשחין אנחנא פתגמא להתבותך ר"ל אין אנו רוצים להחזיר לך תשובה. ומשמע שהיה להם להשיב ומה היא התשובה שהיה להם להשיב? ותירץ מהר"מ אלשיך ז"ל כי