אהבת עולם קסב

לדיין יחקור את העדים כיכולתו. דכתיב ודרשת וחקרת היטב. (טוען ונטען) הטוען ידבר אמת לדיין מעשה כשהיה. הנטען אם מסופק לו הדבר כסף יפדה. ואם בריא לו). אם הוא ככסף מזוקק ישבע לתובע. דכתיב ובשמו תשבע. הדיינים לא יגורו מפני איש כלל. דכתיב לא תגורו מפני איש. הדיינים יחקרו לעדים כיכולתם אפשר מזייפים. אם יראה הדין כספק מצוה לבצוע. אם השני כתות לא יתרצו מהבצוע= יפסוק את הדין כנתינתו למשה מסיני. אם הנתבע כיחש מחויב לישבע לטוען. אם יש כפירה הוו מתונים לדין. הנשבע לשקר מענישים אותו יסורין כבדים. לעולם יתרחק אדם כמטחוי הקשת מהשבועה. אם ירצה לתת כופר השבועה מלישבע= הוא משובח יותר לעשות כבוד אלהיו. כשהעדים אויבים לאחד מהם יפסלו העדות. כמה מעלות לדיין אם ידקדק היטב. הדיין מזהיר לעדים יעידו כפי אמונתם. הדין יהיה אמת לאמיתו כנתינתו מסיני. כל משכיל יודע השוחד לעולם אסור. אין לקבל העדות מהקרובים כולם יפסלו. מצות הכנסת אורחים לוייה יקיימם כהלכתן. כדמצינו באברהם אע"ה דכתיב ביה ויטע אשל בבאר שבע ודרז"ל אש"ל ר"ת אכילה שתיה לוייה: אש"ר אות אלף אמונה שלא לעלות במחשבה שיש אלוה מבלעדי ה' דכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. אות ש' שקלים דכתיב מחצית השקל בשקל הקודש. אות ר' רחמנות דכתיב וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם: אנכ"י אות אלף אחדות שיהיו כולם בלב אחד דכתיב ויחן שם ישראל נגד ההר. אות נ' נישואין דכתיב ואתם פרו ורבו. אות כ' כיסוי הדם דכתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר. אות יו"ד יראה דכתיב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה: מצו"ה אות מ' מעקה דכתיב ועשית מעקה לגגך. אות צ' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית. אות ה' הלואה דכתיב אם כסף תלוה את עמי. אות ו' והבדלה להבדיל בין קודש לחול: אתכ"ם אות א' ומ' אכילת מצה. דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו. אות כ' כלאים דכתיב שדך לא תזרע כלאים. אות ת' תפילין דכתיב וקשרתם לאות על ידך: היו"ם אות יו"ד ואות המ'ם יציאת מצרים. דכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. אות ה' ו' ואהבת הגרים דכתיב ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים

באו"א ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו'. אפשר לומר בדרך רמז בס"ד לענ"ד בדרך נוט' כזה רא"ה ר"ת ה'תורה ר'אשית א'מריה. אנכי. נות"ן ר"ת נ'אמר ו'לא ת'עבוד נ'כר. לפניכ"ם ר"ת פ'סיליהם כ'ולם ל'שריפה נ'קום י'נקם מ'הם. אבל ישראל. היו"ם ר"ת מ'ודים ה' י'חיד ו'מיוחד. ברכ"ה ר"ת ב'קהל ר"ב ה'ללו כ'בודו. תבא עליהם ברכה. אבל אומות העולם שאינם מאמינים ביחודו. וקללה במילואה ו'ו ק'וף ל'מד ל'מד ה'א ע"ה בגי' היא לעובדי הצלמים

באו"א אפשר לומר בס"ד והוא בהקדים מ"ש רז"ל שכל ביאת האדם לעולם הזה הוא כדי לתקן רפ"ח ניצוצות שנפלו בעמקי הקליפות. וידוע דע"י עסק התורה מברר כמה וכמה ניצוצות הקדושה כמ"ש ותלמוד תורה כנגד כולם. גם ידוע מ"ש חכמי המקובלים ז"ל דעל ידי עסק התורה זוכה האדם לכמה ברכות והארות עליונים וזה שאמר הכ' רא"ה ר"ת הניצוצות רבות אבדו. ובאיזה אופן נוכל לתקנם לז"א אנכ'י שהיא תחילת יו"ד הדברות שע"י התורה יוכל לתקן. נותן לפניכם. גם על ידי התורה זוכה היו'ם ברכ'ה גי' רפ"ח ובזה מבררים