אהבת עולם קס

בלי מים כך היתה טענת מרע"ה אתה באת אלי תחילה בסנה ולא דברת עמי מקודם בא"י כי היה תחילת נבואתי וגם הסנה הוא בלתי מים חיים וא"כ כאן לא שייך שני תרוצים של הזוה"ק וצ"ל כתירוץ הכוזרי שהיה לצורך א"י אף שהיתה הנבואה שם לצורך יצ"מ הא ודאי העיקר על כניסת א"י דאל"כ כיצד דבר עמי בחו"ל וא"כ המתחיל במצוה וכו' ואעברה נא ודוק. רבני אשכנז ז"ל

(למ"ק) במדרש ואתחנן למה כדי ליכנס לארץ עכ"ל. והוא מן המתמיהין. ויובן ע"פ מ"ש במד' כתוב אחד אומר אתה החילות אתה התרת לי את הנדר במדין לפיכך אעברה נא כמו שהתרת לי נדר מדין אף תתיר לי שבועת לכן לא תביאו. וקשה דמה שהיתה הגזירה דמשה לא יכנס לארץ היתה לטובת מתי מדבר כידוע. ואמרינן בפ"ג דנדרים דהיכא שהשבועה היא לטובת חבירו אין מתירין לו אלא מדעתו של חבירו ומפיק לה מהא דהתיר הקב"ה למשה במדין והיתה מדעת יתרו שנדר משה לטובתו. וכתוב ביו"ד סי' רכ"ח דהיכא דמת זה האיש שנדר לטובתו אין להתיר אם לא מדעת יורשיו. אך משה נתחכם ואמר אתה התרת לי וכו' לפיכך אעברה ואראה דיקא שידע שאי אפשר להתיר לו השבועה דלכן וכו' כיון שהיא לטובת מתי מדבר והבין מרע"ה שמ"ש הקב"ה לכן לא תביאו ל"מ שלא תקברו בתוכה. אלא אפי' ראיה לא תראו אותה. ובקש מרע"ה לראות הארץ דוקא שבזה אין מניעה מובא למתי מדבר וכיון שיתיר לו נדרו לראותה הוי נדר שהותר מקצתו וכו' ולא יצטרך התרה לענין הקבורה. וזה הוא כונת המדרש ואתחנן למה ר"ל הא הוי שבועה לטובת חבירו ואיך יתכן שיתיר לו. לזה אמר כדי ליכנס לארץ דהתרה יהיה רק לכניסת הארץ ואז ממילא יוכל להקבר בארץ כנז"ל רבני אשכנז ז"ל

(למ"ק) במדרש א"ל הקב"ה למשה אתה תופס החבל בשני ראשים אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא ואם סלח נא וכו' בטל אעברה נא. ויובן בהק' משארז"ל כשבקש מרע"ה על ישראל במעשה העגל אמ"ל לך ראה אם יש בכל שבט ושבט עשרה להגין על הדור אני מוחל להם הלך ולא מצא כי אם שבעה שבעה אמ"ל משה להקב"ה זכור לאברהם יצחק וישראל שהם קרויים חיים במיתתן והם ישלימו בכל שבט ושבט. א"כ מזה מוכח רמז שטען מרע"ה שהצדיקים במיתתן קרויים חיים. עו"ן שנשבע הקב"ה שלא יביאו משה ואהרן לא"י כמ"ש לכן לא תביאו ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי ומשרע"ה ס"ל דכיון שמת אהרן נתבטלה השבועה שהגזירה היתה על שניהם דנדר שהותר מקצתו הוי וא"כ מזה מוכח דלא ס"ל למשה דצדיקים במיתתן קרויים חיים. ז"א אם אעברה נא אתה מבקש ואפי' שנשבעתי. מפני שכבר מת אהרן ונדר שהותר מקצתו וכו' ולא ס"ל דצדיקים במיתתן קרוים חיים. א"כ בטל סלח נא דשם ס"ל דצדיקים במיתתן קרויים חיים ושניהם לא יכונו ודוק

(למ"ק) באו"א כונת המדרש אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא וכו' והוא בהקדים משפרז"ל על ענין התשובה והוא אשריהם ישראל בבא ר"ח אלול כל העם מתעוררים בתשובה בסליחות ותחנונים ותפלות ובעסק התורה בקביעות דבר יום ביומו והיצה"ר ג"כ מעורר את האדם ואומר לו אהובי מר"ח אלול עד גמר יום הו"ר שהוא יום מעמד הדין שהם נ"א ימים צריך לעבוד את ה' ואחר גמר נ"א ימים הנז' יחזור למנהגו באמרו חבי כמעט רגע