אהבת עולם קנה

לא תעבור את הירדן הזה ע"כ

ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר וגו'. אפשר לומר לענ"ד בס"ד בהקדים מ"ש רז"ל שרמז לו בזה כי כל זכות שתגיע לבאי הארץ מן המצות התלויות בארץ יש לו חלק בכולן. ומה הוא החלק שאתה הוא המצווה אותם לעשות. והוא אומרו רב לך פי' הרבנות של קיום המצות לך היא ואם כן יש לך חלק עם כל אחד בכל מעשה אשר יעשו שם. ואשר על כן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עכ"ל הרב הקדוש מהר"ח בן עטר ז"ל באור החיים עי"ש. עוד אמרו רז"ל דטעם שלא נכנס משה לארץ וגם הטעם שיעקב אע"ה שזכה גופו ליקבר בארץ. ויוסף ע"ה לא זכה רק עצמותיו. ומשה רע"ה לא זכה כלל. הטעם הוא משום דג' שותפים יש באדם הקב"ה ואביו ואמו. אביו מזריע לובן שהם מוח ועצמות ולובן שבעין. ואמו מזרעת אודם שהם עור ובשר. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וכו' וכל דבר שב אל שורשו. והנה יעקב אע"ה שאביו ואמו נקברו בארץ ישראל כה הוא ונקבר בארץ ישראל גופו ועצמותיו ויוסף ע"ה שנקבר אביו בארץ ישראל ולא אמו זכה דוקא עצמותיו שהם של אביו ונקברו בארץ ישראל אבל משה רע"ה שאביו ואמו מתו בחו"ל נקבר גם הוא בחו"ל. וזהו שרמז לו הקב"ה למשה באומרו משה חכם אתה שלקחת עצמות יוסף ובודאי אתה יודע הטעם שזכה עצמותיו ולא גופו הוא מפני שאביו נקבר בארץ ישראל ולא אמו ולכן אל שורשו שב. וא"כ איך אתה רוצה ליכנס לארץ כיון שאביך ואמך מתו בחו"ל. לכן רב לך. עוד אמרו רז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא ואי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. עוד אמרו רז"ל בכל. אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו ובזה שוינהו רבנן הבן והתלמיד מדריגה אחת. עוד כתבו רז"ל בכמה מקומות כל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות. וכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וכל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה. וכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו לעצמו. וכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. וכל המלמד את בן ע"ה תורה אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו. וכל המלמד תורה בעוה"ז זוכה ומלמדה לעוה"ב ע"כ

ועפ"י כל ההקדמות הנז' אפשר שזה רמז הכ' למרע"ה בתיבו' רב לך במילוי כזה רי"ש בי"ת למ"ד כ"ף עה"ת בגי' אביך ואמך המה מתו בחוצה לארץ ודי לך. זה הוא הטעם שלא נכנס משה לארץ. טעם ב' כנז"ל בגי' הגיע המלכות ליהושע ובזה די לך עב"כ. ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא. א"נ בגימ' יהושע תלמידך מכניס ודי ע"ה. ובכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו. עוד ארז"ל שכל מגמת מרע"ה ליכנס לארץ כדי לקיים מצות התלויות בארץ עכשיו ישיבת ישראל בארץ ואוירה דא"י מחכים ועוסקים בתו' ובמצות בודאי יגיע לך חלק מתורתם לאלפים ולרבבות. וזהו שרמז לו בתי' רב לך במילואו עם ד' אותיות בגימ' ישראל הם תלמידיך. א"נ בגי' מכל אחד ואחד בני ישראל יהיה לך חלק טוב ממנו. א"נ ע"ה בגי' בזה יהיה לך הנאה ממנו לאלפים ולרבבות ודי. א"נ עב"כ בגי' מזה הטעמים אין צריך ליכנס לארץ. א"נ רב לך במי' עם מספר אותיות המי' והכו' בגי' איזהו עשיר השמח בחלקו. א"נ רב לך בגי' הוא גל ראשון הוא גואל אחרון זה המעלה די. אפ' שזה רמז הכ' כימי צאתך מארץ מצרים ע"י מרע"ה כן לעתיד לבא בב'א. והנה