אהבת עולם קנג

וזהו ר"ב ל"ך ר"ת כ'ללא ר'חמנא ל'בא ב'עי. ונחשב לו כאלו נכנס לא"י. א"נ רמז לו בתיבות אל'י ר"ב ל"ך במילוי כזה אל"ף למ"ד יו"ד רי'ש בי"ת למ"ד כ"ף עם התיבות גי' די לך זכיה גדולה בקבלת התורה. כלומר אפי' מלאכי השרת טענו בקבלת התורה ולא זכו בה וא"כ מעלתך היתה יותר ממלאכי השרת לא כ"ש מכל הנביאים שנכנסים לארץ א"כ רב לך כי לא תעבור את הירדן הזה וק"ל

א"נ אפשר שרמז לו בתיבות רב לך שמעלתך גדולה עד מאוד והוא ר"ב ל"ך בגי' ר"ת ו'לא ק'ם נ'ביא ע'וד ב'ישראל כ'משה ד"י. א"כ די לך זה השבח ששבחתיך לכן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ליכנס לא"י. באו"א רמז לו בתיבות רב לך במילוי כזה רי"ש בי"ת למ"ד כ"ף הם בגי' משה די לך אדון לכל הנביאים ורועה נאמן. א"נ רב לך במילוי כנז' גי' יהושע דוקא מכניס ולא משה עב"כ. א"כ אל תוסף דבר אלי עוד. א"נ גי' יהושע לבדו יכנס ומשה אל יכנס ע"ה. והוא מכמה טעמים. א"נ אפשר שרמז לו בתיבות רב לך כנז' בגי' ואז יהושע הוא ינחיל לישראל=א"נ רב לך במי' עם ד' אותיות הפשו' גי' את הארץ כל שבט לבדו. א"נ רב לך כנז"ל (רמז לו שאם נכנס לארץ) יהושוע הוא נעשה רבי לך. א"כ לא תעבור את הירדן הזה

באו"א אפשר שרמז לו בהקדים מ"ש רז"ל אחד מהטעמים שמשה רע"ה רצה ליכנס לארץ הוא כדי לקיים מצות התלויות בארץ ע"ז רמז לו בתיבות רב לך במילוי כנז"ל עם ד' אותיות הפשוטות גימ' משה חכם אתה די ואינך נכנס. ומאיזה טעם. ותירץ במה שדרז"ל ע"פ זאת התורה לעולה למנחה וגו' כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכו' ובזה יצא ידי חובתו וזהו שרמז לו באומרו אל תוסף דבר אלי עוד בגימ' ובעסק התורה די לו. ומ"ש לו בדבר הזה עה"ת והכו' הם גי' בלמוד יצא ידי חובה. עוד ארז"ל שמעלת מרע"ה היא גדולה ממעלת א"י. וזהו שרמז לו בתיבות רב לך ר"ל שמעלתך גדולה עד מאוד. א"כ אל תוסף דבר אלי עה"א הם בגי' אז בעלה דמטרוניתא ע"ה. כלומר שנקראת בעלה דמטרוניתא כדאיתא בזוה"ק וא"כ אין לך מעלה גדולה מזו ואל תוסף דבר אלי עוד שרצונך ליכנס לארץ לכן עלה ראש הפסגה וגו'. ורמז לו בתי' עלה ראש הפסגה עב"כ גי' מעלתך גדולה מכל נביא. דכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים

עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה. יובן בהק' מ"ש רז"ל דהטעם שמרע"ה רצה ליכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך אלא לקיים מצות התלויות בארץ כלומר בפועל. וזש"ה עלה ראש הפסגה עם התיבות בגי' נגד המעשה הראיה די לך. א"נ עלה ראש הפסגה עב"כ גימ' ונגד המעשה בפעל די בלמוד א"נ עם התיבות גי' התורה יצא ידי חובה. כדכתיב זאת התורה לעולה וגו'. ואם כונתך ליכנס לארץ כמו שאר האבות עלה ראש הפסגה ע"ה גי' ולהכנס לארץ די בראיה לבד. אשר על כן ושא עיניך ימה וצפונה וגו' כי לא תעבור וגו'. עוד אפשר שרמז לו בתיבות ימה וצפנה ותימנה ומזרחה עב"כ במ"ק בגי' נחשב עליו כאלו היא נכנס לארץ ישראל במ"ק

א"נ יובן בס"ד במ"ש הרה"ק מהר"ח בן עטר ז"ל באוה"ח וז"ל כיון שאמ"ל מקודם ושא עיניך למה חזר פעם שנית ואמר וראה בעיניך אלא רמז לו בתיבות עיניך פעם שנית שיעשה לו ה' נם ויראה באמצעות עיניו לבד בלא הליכה כל מה ששאל