אהבת עולם קנב

אלי עוד וגו'. ומ"ש בדבר הזה אפ' שרמז לו בתיבת בדב"ר ר"ת בגזירת דין בלי רחמים. שכך גזרה חכמתו יתברך בדין שלא יכנס לארץ מכמה טעמים. הז'ה גי' טו"ב שהיא התורה שנקראת טוב דכתיב כי לקח טוב כלו' ובשביל כך אתה רוצה ליכנס לארץ דאויר א"י מחכים בתורה? ר"ב ל"ך במילוי כזה רי"ש בי"ת למ"ד כ"ף עה"ת גי' לא טעם זה לחוד הוא דלא יכנס לארץ מצוי כמה טעמים. א"נ בגי' ע"ה החכמים כלם יחד יאמרו הלכה למשה מסיני. א"נ בגי' עד ביאת משיח הגואל זה מעלה גדולה ע"ה

א"נ אל תוסף במילוי כזה אל"ף למ"ד תי"ו וא"ו סמ"ך פ"ה גי' משה חכם אתה. א"נ גי' ורוצה לכנס לארץ? לא (בתמיה). א"נ אל תוסף גי' יודע לך גזירה מלפני עם ב"כ. א"נ אין נכנס לארץ די ע"ה. א"נ ב'דבר ה'זה ר"ת ב"ה. בעל הרחמים. החפץ בחיים. בוחן הלבבות. ברצונו הטוב. הסכים בזה. בשביל העולם. בכדי התקיים. בזה התקיים. בזה האופן. בזכות הצדיקים. בזכות התורה. בזכות המילה. בזכות האהבה. בזכות הצדקה. בזה רב לך

אעברה נא ואראה אה הארץ הטובה. איתא במדרש אמ"ל הקב"ה למשה אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא וכו'. ופי' רז"ל אם אעברה נא אתה מבקש ליכנס לא"י בטל סלח נא על עון העגל. אם סלח נא אתה מבקש בטל אעברה נא ע"כ. אשר בזה יובן בס"ד לענ"ד כו' הפסוק ויאמר ה' אלי רב לך תיבות ר'ב ל'ך גי' והוא עון העגל. אשר על כן. אל תוסף דבר ע"ה גי' לאמר אכנס אני לארץ. א"נ דבר אלי עוד בדבר הזה גימטריא די לך באחת מאלו. וק"ל

באו"א יובן בס"ד כ"ה אעברה נא וגו' בהקדים מ"ש רז"ל שאם היה משה רבינו ע"ה נכנס לארץ היה בונה ביהמ"ק ואם היה בונה שוב אין אומה ולשון היתה יכולה לשלוט בו ומזה יהיה סיבה לשפוך חמתו על ישראל ח"ו. ונק' עוד מ"ד במד' אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא. וכבר המפ' ז"ל פירשו בו כמה אופנים עי"ע הלא בספרתם. ולענד"ן שרמז לו בתיבות אעברה נא סלח נא, הם גימ' די לך באחת עה"ת. א"נ רמז לו בתיבות אעברה נא במילוי כזה אל'ף עי'ן בי'ת רי'ש ה'ה. נו'ן אל'ף. הם גי' אם לבנות בית המקדש אתה צריך לא אפשר לך עב"כ. אשע"כ בטל סלח נא. והנה תיבות סלח נא במילוי כזה סמ"ך למ"ד חי"ת נו"ן אל"ף הם גי' לא טוב אתה עשה. א"נ ע"ה הם גי' זה נזק לישראל מאד מאד. ב"מ. ובזה אפשר לרמוז בס"ד כו' אומרו ויאמר ה' אלי רב לך תיבות ר"ב ל"ך במילוי כזה רי"ש בי"ת למ"ד כ"ף ע"ה גי' לא יהיה עוד כפרה לישראל כלל. וק"ל. באו"א אפ"ל בס"ד אעברה נא וגו' ויתעבר ה' בי למענכם. ותי' למענכם עב"כ גי' והוא עון העגל. כלומר כעס עלי מסבתכם בעון העגל. א"נ למענכ'ם במילוי כזה למ'ד מ'ם עי'ן נו'ן כ'ף מ'ם הם גימט' ובגללכם נגזר עלי הדין. א"נ למענכם במילואו כנז' עם ו' אותיות הפשו' גי' דאיני נכנס לארץ. ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ר"ל שכונתך ליכנס לארץ זה לא אפשר מטעם הנז' שאמ"ל אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא וכו' ואמר לו ר"ב ל'ך ב' תיבות אלו הם גי' מזה הטעם הוא די לך. א"נ רמז לו במלות ר"ב ל"ך ר"ת ר'איה ב'לבד כ'דאי ל'ך. הכונה במ"ש לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וגו' וראה בעיניך שכדאי הוא לך הראייה שתראה ולא תכנס לא"י ומחשבה טובה מצטרפת למעשה