אהבת עולם קנא
Ahavat Olam 151 · אהבת עולם · free full Hebrew text
Open in the reader →לדבריו אלא אדרבה כועס עליו היתכן נאמר שמשה רבינו ע"ה התפלל תקט"ו תפלות זה אחר זה. אלא כפי הקדמתינו יבא על נכון והוא דנמצינו למדין שהתחלת התפלות היו מלל ט"ו באב ומשה רבינו ע"ה אותה שנה יום שבעה באדר נסתלק לב"ע זיע"א אם תחשוב ששה חודשים מר"ח אלול לר"ח אדר שלשה מהם שלמים ושלשה מהם חסרים יעלו קע"ז ימים ונשאר מחודש אב ט"ז ימים ומחודש אדר ז' ימים הם כ"ג ימים סך הכל שני מאות ימים. ומספר הימים הנז' יחול בהם כ"ח שבתות שאין אומרים בהם בעלית ס"ת תחנונים ובקשות כ"א בריך שמיה דמארי עלמא נשאר מסך הנז' עק"ב ימים ובכל יום היה מתפלל שלש תפילות דוקא עת ערב ובקר וצהרים ומשה רבינו ע"ה נסתלק יום שבת קודש שעת המנחה תחשוב מלל ט"ו באב לעת הנז' יעלו תקט"ו תפלות במושלם. זה מה ששמעתי מהרב המופלא ר' יעקב בוקאעי זיע"א. ועפ"י ד"ק ברגליו אעבורה אם יראה בעיני מו"ר שזה רמז הכ' ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר אותיות ב"ת מן תיבת בע"ת מתחלפות אות בי"ת באות שי"ן (אתב'ש) אות תא'ו באות מ'ם (דמ'ת) בנוט' שחרית מנחה ערבית. א"נ בע"ת ההו"א לאמ"ר נוט' בכל עת תפלה. היה אומר התחנה והבקשה. לפני אל מלך רם. א"נ בעת ההוא לאמר ע"ה במ"ק גי' בט"ו אב התחיל במ"ק. א"נ בשבעה באדר סיים במ"ק. א"נ בעת ההוא לאמר תיבות ההו"א לאמ"ר בנוט' ו'מט"ו א"ב ה'יתה ה'תחלה. ל'שבעה א'דר ג'זירה מ'תוחה (ג'ר). א"נ בעת ההוא לאמר בחשבון המילוי. בי'ת עי'ן תי'ו. ה'א ה'א וי'ו אל'ף. למ'ד אל'ף מ'ם רי'ש בגימ' זה היה בזמן שחרית ובמנחה וערבית ביחוד
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. איתא במדרש תנחומא מלמד שהתפלל משה רבינו עליו השלום תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן כדי לעבור לא"י ולא נענה. וידוע דאחד מן הטעמים שלא זכה משה ליכנס לארץ הוא משום דאם היה נכנס היה רוצה לבנות בית הבחירה ואם היה בונה ביהמ"ק אי אפשר ליחרב יען שנקרא מעשה הצדיקים כמו שמצינו בשערי ביהמ"ק שעשאם דוד הע"ה שלא שלט בהם אויב כדכ' טבעו בארץ שעריה. והקב"ה צפה בישראל שעתידין לחטוא וממילא ישפוך חמתו עליהם ב"מ. אלא מוטב שלא יכנס משה לארץ ולא יבנה ביהמ"ק והקב"ה שופך חמתו על העצים ועל האבנים. אפשר לענ"ד לרמוז שזה שרמז לו הקב"ה למשה בתיבות ר'ב ל'ך במילוי כזה רי'ש בי'ת למ'ד כ'ף נוט' שלהם הוא רי"ש י'שראל ש'שים ריבוא. בי"ת ב'עבור ת'פלות י'חיד. למ"ד כ"ף ד' אצטריך ל'כלותם מ'על פ'ני כ'אחד. א"כ רב לך במילוי כנז' גימ' מטעם זה אין צריך ליכנס בארץ כלל ע"ה. א"נ ע"ה בגימ' וישראל יהיו חיים וקימים בעולם לטוב לך
באו"א אפשר להבין מה שרמז לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה באומרו רב לך. והוא שיוודע לך שלא ישיג שום נביא מעלה כמותך כדכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' וכמה אותות עשית במצרים והוצאת את בני ישראל מתחת יד פרעה ומה גם שקרעת להם את הים ועלית לשמי מרומים ונתגששת עם המלאכים במחיצתם ונצחת אותם. וקבלת את התורה הנקראת על שמך דכתיב זכרו תורת משה עבדי. ובזכותך היה המן יורד לישראל במדבר. וכמה, מעלות נשגבות השגת. א"כ רב לך בזה. ואל יעלה על דעתך לומר כיון שזכית וקבלת את התורה היא הנותנת ליכנס לארץ ולקיים המצות התלויות בארץ מזה הטעם אל תוסף דבר