אהבת עולם קמח

פרשת פינחס

(למ"ק) איתא במדרש הרוצה לידע שפינחס הוא אליהו יראה מאלה הדברים עכ"ל. והמדרש הזה צווח ככרוכיא ואומר דרשוני וחייו. ויובן בהק' מה שאמרו במציעא דף קי"ד ע"ב בתוס' ד"ה א"ל לאו כהן מר וז"ל תימא לר"י היאך החייה אליהו בנה של האלמנה כיון שכהן היה וכו' וי"ל שהיה ברור לו שיחייהו ומשום פקוח נפש מותר ע"כ. והנה אין לנו לומר שאליהו כהן היה אלא לסברת מ"ד שפינחס הוא אליהו וכמו שכן כתבו המפרשים ז"ל והנה מהאי טעמא דפקוח נפש כתבו המפרשים ז"ל מטעם זה הקב"ה מקבלנו בתשובה ומלך מוחל וסולח ואף דקי"ל דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מ"מ לגבי פקוח נפש מותר כי הנפש החוטאת היא תמות ולכך מצי הקב"ה לקבל אותנו בתשובה. וארז"ל במסכת מנחות מ"ט תלייה כרעיה דה"א דאי עייל בתשובה מקבלינן ליה אולם המפרשים ז"ל כתבו משם הרב ברכת שמואל ז"ל דהראשונים היה להם הה"א כצורת חי"ת וא"כ כפי זה אזדא להו לרבנן האי טעמא דאמרו דטעמא דתלייא כרעיה דה"א כדי לקבל בע"ת כיון דהה"א היתה להם כצורת ח'ית דאדרבה מינה מוכח דאם ירצה לשוב אין מקבלין אותו. עוד כתבו המפרשים ז"ל משם הרב ב"ש ז"ל הנז' דרמי ומקשה עלה דאי הראשונים היתה להם הה"א כצורת חי"ת וז"ל דלפי זה קשה הא דילפינן בשבת ט"ל מלאכות מאלה הדברים דהיינו אל"ה בגי' ל"ו דברי'ם חד והדברי'ם תרי הרי ט"ל ולפי מ"ש דהראשונים היה להם הה"א כצורת חי"ת דהשתא כתיב אל"ח א"כ דברים הדברים למ"ל הרי אל"ח הוי ט"ל אלא ודאי דליתא להא ע"כ. ובזה פירש הרב כנ"א ז"ל מקרא שכתוב בהושע שובה ישראל זכו' קחו עמכם דברי'ם דהכונה היא דקאמר הנביא להורות דעת לישראל דיחזרו בתשובה ולא תימא היאך אפשר שיחזרו בתשובה מאחר שאין הקב"ה מסייע אותנו ואין ראיה מדתליא כרעיה דה"א כיון דהראשונים היתה להם כצורת חי"ת. לז"א הא ליתא דקחו עמכם דברי'ם ר"ל מכח דכתב רחמנא דברים הדברים מזה מוכח דתלייה לה"א שקשה למה אצטריך למכתב דברים הדברים אלא לאשמעינן ט"ל מלאכות ואם איתא דהיה להם הה"א כצורת חי"ת תיפוק לי מדבור ראשון דהוי ט"ל דהיינו אל"ח אלא ודאי דליתא לכל הני מילי אלו דבריו ז"ל ודפח"ח. ואל זה סובב כונת המד' אשר יסע קדים הרוצה לידע שפינחס הוא אליהו יראה מאלה הדברים שקשה למה אצטריך למכתב אלה הדברים ודאי דלאורויי הוא ט"ל מלאכות דאלה ל"ו הדברים חד והדברים תרי הם ט"ל וכדרשת הש"ס דידן. וקשה דהכי איתא בירושלמי דהראשונים היה להם הה"א כצורת חי"ת אלא ודאי ממאמר הכתוב משמע דליתא להא א"כ כפי זה דדחינן הך סברא יכולים אנו לומר מה שארז"ל דלמה תלייה כרעיה דה"א לומר דאי הדר בתשובה מקבלינן ליה. ודבר זה אנו למדין ממאי דקי"ל דפיקוח נפש דוחה כל המצות כי ע"כ מוכרח הקב"ה לקבלנו בתשובה כיון דהוי פקוח נפש וא"כ מזה מבואר דפינחס הוא אליהו. דבלא זה הוה קשה לן דאם איתא דפינחס הוא אליהו א"כ היאך נטמא לבן הצרפית ולא היה לנו ראיה דמשום פקוח נפש מותר אולי השתא דכתיב אלה הדברים ודרשינן מיניה ט"ל מלאכות וממילא אתדחייא לסברת הראשונים שהיה להם הה"א כצורת חי"ת א"כ צ"ל למה תלייה כרעיה דה"א ודאי להורות דאי הדר בתשובה מקבלינן ליה וקשה היאך הקב"ה מקבל אותנו