אהבת עולם קמא

נא ארה לי. לי לעצמי דייקא כדי שלא יצאו אלו ב' הפרידות טובות מזרעי. ואומרו ארה לי אפשר שכיוין בשתי תיבות אלו שהם בחילוף אותיות אי"ק בכ"ר הם אותיות יכ'ן ש'ק. ורמז לו בר"ת ב' תיבות אלו כ"י ש'תי נ'שמות ק'דושות י'בואו. א"נ י'ותר נ'כון ק'ודם ש'יצאו כ'ולם. י'קלל ש'תיהם כ'רגע ק'טון נ'כלו. כ'בודך ק'וסם נ'ביא י'כוין ש'עת= נ'קודת כ'עס ש'מו י'תברך ק'בה. ק'הלת י'שראל נ'שגבה כ'כוכבי ש'מימה. ו'עורר ק'יטרוגם נ'גד כ'לפי ש'מימה. ואיזה קטרוג רמז לו בתיבת אר"ה ל"י בחשבון כזה אל"ף רי"ש ה"א למ"ד יו"ד עם ה' אותיות הפשוטות בגי' יעורר עון עגל ע"ה. א"נ אפשר שרמז לו בתיבת אר"ה ל"י עם ב' התיבות בחילוף אותיות איק בכר בגי' אני וזרעי כלנו יחד. א"נ רמז לו שיקללו בשמות הטומאה. כי תיבות אר"ה ל"י בחילוף אותיות אי"ק בכ"ר כנז"ל יכ'ן ש"ק. בגימ' סטר'א אחר"א. א"נ בגי' לילית

באו"א לכה נא ארה לי. אפשר שרמז לו בתיבת ל"י בנוט' והוא. לך יכולת לקלל ישראל. לעצתי ישמע=לא יאחר. יעלה למעלות. לנגד ישראל. ישים לבו. יחיש לקללם. ימהר לכלותם. לעינו יסגור. לפניהם יסתכל. לרעתם יכוין. יוכל להזיקם. לכולם יחד לאחריתו יזכור. לא ישכח. לחרב ימיתוהו. לחיות יאכילוהו. לגהינם יורידוהו. לנצח ישרפוהו. לכן ישמע. לבבך יחרד. ימהר לקללם. לפניו יתרצה. למעלות יתנשא. לכסף יתן. לזהב ירבה. לתגמול יחשב. ואם תאמר באיזה אופן תוכל להם. יובן במ"ש רז"ל ע"פ יעשו עגל בחורב וגו' והלא הם כבר עשו. אלא האי דקאמר יעשו נדרשת לעבר ולעתיד כנז' בענין המשכן בפ' ויקהל דכתיב ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב וגו' ועדיין לא עשו. אלא תיבת עשה נדרשת לעבר ולעתיד. וז"ש ל"י ר"ת ישמע לעצתי. לעונותיהם יזכיר. ליוסף ימכרו. לשונא יחשבו. להריגתו יתייעצו. לחיה ידמו. לכתונת יקחו. לדם יטבלו. לאביהם יאמרו. לזאת ימצאו. לשכם יהרגו. לממונם ישללו. לבבם ישבו. למולו יאמרו. לג' ימים. ימתינו לאחר. לכולם יהרגו. לבלתי יתחייבו. לחטאתם יאשמו. לעגל ישתחוו. לצווי ה'. להם ימאסו. אבל מהמצות שעתידים ישראל לקיימם הם רמוזים בתיבת ל"י. לא יזכיר. להם יגן. לתורה יעסקו. לבניהם ילמדו. ללומדיה יחזיקו. לשלומם ידרושו. להם יהדרו. להנאתם יקריבו. לסחורתם יקדימו. לעבודת י"ה= לעולם ירדפו. לא יתאחרו. שבתות יענגו. למועדי' יכבדו. לאורחים יכניסו. להליכתם ילוו. לעניים יתנו. להם יפייסו. לאביונים יחזיקו. לגר יאהבו. לשלום ירדופו. למחלוקת ירחיקו. לקדושת ה'. לנפשותם ימסרו. לשינה יתעוררו. לאל ישירו. לעבודתו יתחזקו. לפניו יתחננו. לנגד ירושלם. לאל יתפללו. לתפלתם ישמע. להם ישפיע. ליראה י"ה. ללבבם יתמיד. לתרומה יתרומו. למעשר יתנו. לביכורים יביאו. לבן ימולו. לבכור יפדו. לחתן ישמחו. למתים ילוו. לאבל ונחמו. לחמץ ישרופו. למצה יאכלו. לולב יטלו. למחצית ישקולו. לעניים ישמחו. לילה יומם לתורה ילמודו. כל אלו המצות ודומיהם שעתידים לעשות עדיין לא תזכרנה. יכולים להגן. לאל ירצה. להם יסלח. אפשר ע"ז רמז לו באומרו לכ"ה נ"א אר"ה ל"י בר"ת ל'א כ'ל ה'עתים. נ'וכל א'ליהם. ה'ם ר'ודפים א'חרינו= ל'השמידנו י'חד. ל'ך י'אה. ל'קלל י'שראל. והוא לא ידע הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל בתמיהא

לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל אפשר שרמז לו בלק לבלעם בתחילת הפרשה לכה נא ארה לי בתיבת לכ"ה ר"ת לכוין השעה. ויקללם בתיבת כלם. שהיא הרגע של זעמו של הקב"ה כדאיתא בגמ' דסנהדרין