אהבת עולם קלט

שבתות ימים טובים מילה ור"ח. דזכות אלה יועילו להצלת ישראל לגאולה. והיינו השבת ממה שאמרו רז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים. מילה דכתיב ואתה את בריתי תשמור. גם וזכרתי אני את בריתי יעקב. ימים טובים נק' שבת. ומ"ש ושים אותו על נס יובן בהקדים מ"ש רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד וע"י עסק התורה מתבטל יצה"ר מן העולם ומתקרבת הגאולה. וז"ש ושי"ם ר"ת ובתורה שעוסק יצה"ר מתבטל. אותו על נס גי' התורה ע"ה. והיה כל הנשוך ממועצות היצה"ר ותחבולותיו= ורא"ה ר"ת ועכשיו רודף אחר המצות= את"ו ר"ת אשריו ומתקבלת תשובתו. וח"י ר"ת ובתורה יהגה חכמה. ובסוף יהיה חריף. וע"י התורה נקרא חי וז"ש וחי דכתיב כי בי ירבו ימיך וכו' וע"י התורה מקרב קץ הגאולה שנאמר זכרו תורת משה עבדי וכו' הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא יה"ר שיבב"א

ויאמר יי אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי אפ"ל לענ"ד בס"ד בהקדים מה שארז"ל על מעלת השלום וז"ל גדול השלום שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלים ששמו של הקב"ה נקרא שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום. גדול השלום שהוא קודם לשבחו של הקב"ה שכן מצינו ביתרו כשבא אצל משה לא פתח ביציאת מצרים ולא בקריעת ים סוף ולא במתן תורה ולא במן אלא בשלום דכ' וישאלו איש לרעהו לשלום. בזכות השלום מכין הקב"ה כסאו של דוד דכתיב יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח. אשר בזה אמרתי אפשר שיבא רמז הפסוק הנז' ויאמר ה' אל משה. הנה תיבות אל משה בגימ' שלום. הכונה קודם כל דבר מצווהו השי"ת על השלום. ועל ידי השלום ימהר לנו קץ הגאולה ויבא משיח בן דוד לגאולינו שכן תיבות עשה לך גימטריא משיח בן דוד ע"ה כנז"ל. שר"ף ר"ת שבתות ראשי חודשים מועדים. ובלבד שתחליף אות הפ"א במ"ם באותיות אחה"ע. וע"י שישראל שומרין אותן כהלכתן מיד נגאלים כידוע. ועוד אמרו רז"ל לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה. ואיתא במד' כשנכנסו ישראל לארץ טענה התורה ואמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם כיון שנכנסים ישראל לארץ זה עוסק בכרמו וזה בתאינתו תורה מה תהא עליה. אמר לה הקב"ה בתי כבר נתתי להם שבתות וימים טובים שהם פנויים ממלאכתם ועוסקים בתורה. לכן בא הרמז ושים אתו על נס עם התיבות גי' עוסקים בתורה הכל יחד ע"ה. ממילא והיה כל הנשוך מפיתויי היצה"ר וממועצותיו הרעים. אזי וראה אתו גי' והוא היצר הטוב עוסק באהבה ובחבה. ועי"ז וחי גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה ויזכה לאריכות ימים ושנים דכתיב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וק"ל

באו"א אפשר לרמוז כ"ה הנז' על ענין התפילין בהקדים את הידוע מרז"ל מאימתי נתחייב אדם בקיום מצוה זו. והוא כשיגיע לי"ג שנים ויום אחד וזש"ה ויאמר ה' אל משה עשה לך שר'ף גי' תפילין כנז"ל. ואימתי יהיה זה לז"א ע'שה ל'ך ש'רף ר"ת במ"ק י"ג רמז לי"ג שנים. א"נ שרף במ"ק גי' אחד רמז לי"ג שנים ויום אחד. א"נ שר'ף גי' מבן י"ג שנים ויום אחד. ושי"ם ר"ת ותניח יד שמאל מיושב. את"ו ר"ת ובראש אל תשב. ר"ל תפילין של ראש צריך ללבוש מעומד. ומ"ש על נס יובן בהקדים מ"ש רז"ל ע"פ ובני ישר' יוצאים ביד רמה ותרגם אונקלוס נפקין בריש גלי. וקשה למה שינה התרגום לשון הפסוק. ואפשר