אהבת עולם קלג

כאומרם בפרקי אבות וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לש"ש. ידין. דכתיב שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. יעיד. דכתי' אם לא יגיד וגו'. יפריש תרומות ומעשרות דכתיב ונתתם תרומה. עשר תעשר. יראה. את ה' אלהיך תירא. ויראת מאלהיך אני ה'. ישמח. כאוז"ל כל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה לז' קולות. ישמח. דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח. יעזוב. דכתיב ע"כ יעזוב איש וגו' עזוב תעזוב עמו. יחזיר אבידה לבעליה. יברך. דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. יברך ברכת כהנים. דכתיב כה תברכו את בני ישראל. יאכל. דכתיב שבעת ימים תאכל מצות. ישב דכתי' בסוכות תשבו שבעת ימים. יכתוב דכתיב וכתב לו את משנה התורה הזאת. יטבול דכתיב ורחץ במים. ותיבת שת"י היא אותיות ש'י ת' שעי"ז יזכה לש"י עולמות דכ' להנחיל אוהבי י"ש. ואות ת' רומזת לת' עלמין דכיסופין לעלמא דאתי עין לא ראתה וגו'. עוד תיבת שתי רומזת על ב' התיבות חצצרת כסף בגי' הם יצר הטוב. ויצר הרע. שצריך להשוות שניהם יחד שיצה"ר יהיה טוב. כס'ף שמורה על הרחמים. ובאיזה כח תוכל להשוות שניהם יחד לז"א ח'צצרו'ת כ'ס'ף ר"ת כ"ח. וס"ת ת'ף גי' תלמו"ד. וע"י כח עסק התורה תוכל לעשות היצר הרע טוב ובזה תכניע כח פלונית כי זה לעומת זה עשה האלהים. ואמרו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. מקשה תעשה אותם. מקש"ה תעש"ה ר"ת מעסק התורה שאתה קורא. התורה תגרום עילוי שכינה. ובזה נ"ל כונת אומרם ז"ל א'שרי מ'י ש'בא ל'כאן ו'תלמודו ב'ידו ר"ת עם האותיות בגי' שכינה. כלומר ע"ו עסק התורה יעשה עילוי לשכינה. א"נ ר"ת עסק התורה תהגה שפתיך. השיחה שלך ענין תלמוד. כאוז"ל שיחתן של ת"ח צריכה תלמוד. שבזה תקנה עולם הבא. את"ם ר"ת תשמרו את מצותי. ממנה אל תתעלם. תורה ארוכה מארץ מדה אליכם תסייע. וגמירי הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים. תורה אמריה מתוקים. דכתיב ומתוקים מדבש ונופת צופים מזיו אורה תזהיר. מאשפות תרים אביון. מכתר אורה תעתרך. מעסקה אמריה תוסיף. כמ"ש התנא הפוך בה והפוך בה דכולא בה

(למ"ק) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ויקרבו לפני משה ואהרן ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים וכו' למה נגרע וכו'. והקשה רש"י ז"ל ואי משה לא ידע. אהרן מנין לו. ותירץ בביהמ"ד היו יושבים שניהם ונשאלה שאלה זו בפניהם. והקשה הגאון סוף סוף עדיין יקשה לן תיבת אליו דאליהם מבע"ל ותירץ דאיתא בספרי למה שאלו האנשים למה נגרע. כיון שהם אומרים שהם טמאים היאך תיסק אדעתייהו להקריב ק"פ. ותירץ הספרי דהיה להם ק"ו מפרה אדומה. ומה פרה אדומה שאינה דוחה שבת דוחה טומאה שהכהן השורף אותה יטמא. פסח דדחי שבת לכ"ש שדוחה טומאה ומה שתירץ הספרי פסח שני יוכיח הנה האנשים האלה לא ידעו מפסח שני כי אחר השאלה זאת אמר להם משה דין פסח שני. ופרה במרה נצטוו עליה נמצא היה להם ק"ו מפרה. והנה לאהרן לא היו יכולים לשאול אותו שהיה משיב להם שזה הק"ו אינו ק"ו דאין ראיה מפרה שהיא חוקה ואין ללמוד ממנה. לא כן למשה שדרז"ל על ויקחו אליך לך אני מגלה טעם פרה אדומה לכן כתיב ואמרו אליו ודוק. מרבני אשכנז ז"ל: פרשת קרח

ויקח קרח והוא בהקדים משפרז"ל שבא