אהבת עולם קכו

ואל יבא בכל עת אל הקודש וכו'. וקשה דמה אמר הקב"ה בדיבור ראשון? ותירצו רבני אשכנז כי הנה משה אמר אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש סבור ני או בי או בך עכשיו אני רואה שנדב ואביהוא גדולים ממני וממך. וקשה הא נו"א שנים. ומשה ואהרן היה די באחד. ויש גרסאות כן סבור הייתי בי ובך ר"ל שניהם עכשיו אני רואה שהם גדולים מינן. והנה ידוע מ"ש המקובלים כי לוקחו נו"א לשמים כי הם שושבינא דמטרוניתא כי היה בכאן חתונת התורה עם ישראל ומשכן וזהו סוד סגולה ר"ל סגול שהם שלשה נקודות משכן תורה וישראל ומשה היה סבור שיקחו אותו ואהרן שהם הגדולים. כשנלקחו נו"א ידעו כי הם היו גדולים. והנה קשה למשה למה המית ה' את נו"א ולא היה לוקחם בחיים חייותם כמו אליאו וחנוך. תשובה ע"ז שאליהו וחנוך לא עלו רק עד עולם המלאכים ויכולים לעמו' בגופם. אבל נו"א עד עולם האצילות שהוא קרוב להקב"ה מעולם אחר לכן לא יכולו לעמוד עם גופם והוצרכו למות שישאר הגוף בכאן. ז"א שהקב"ה אמר אל משה וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וכי תשאל למה מתו ל תדע לך שמתו ולא עלו בחיים לפני ה' ר"ל שהם קרובים לשכינה במאד ובשביל זה וימותו שהם צריכים למות ודוק כי נכון הוא

(למ"ק) במדרש מפני מה מתו בני אהרן ח"א מפני שהורו הלכה בפני משה רבם וח"א מפני שלא נשאו נשים. יש לפרשו דהני תנאי לא פליגי ומא"ח ומא"ח דאיתא בעירובין המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ותו איתא התם יהושע מת בלא בנים מפני שהורה הלכה בפני רבו ואמר אדוני משה כלאם וחשוך בנים חשוב כמת. וז"א דח"א מפני שהורו הלכה בפני משה וא"ת מפני מה לא הענישם בבנים כיהושע ולזה השיב להם כמ"ד השני שלא נשאו נשים שיהיה להם בנים

(למ"ק) באו"א איתא בילקוט מפני מה מתו בנ"א מפני שלא חלקו כבוד זל"ז. יובן בהק' מאי דאיתא בילקוט דעיקר מיתת בנ"א דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וכו' ונו"א נכנסו שניהם להקטיר קטורת בהיכל ולכך מתו שעברו על לאו שכתוב בתורה. ואיתא בגמרא חלוקת כבוד התנאים ואחריו ר' יהושע. ואחריו ר' אליעזר וכו' ואם נדו"א חלקו כבוד זל"ז היה אחד מהם נכנס ראשון ואחריו השני ולא היה חייב מיתה רק על השני. דהא הראשון רשאי להיות מקטיר בהיכל. רק משום שלא חלקו כבוד זה לזה שנכנסו שניהם כאחד חל החיוב על שניהם והשתא אתי שפיר מפני מה מתו שני בנ"א ני דוקא דהא האחד רשאי להיות בהיכל. ומשני מפני שלא חלקו כבוד זל"ז ולכך חיוב המיתה מוטל על שניהם

(למ"ק) במדרש אחרי מות שני בנ"א וכו' הדה"ד לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו. יובן בהקדים משארז"ל שיש סברא כשמקבלין פני השכינה פנים אל פנים ואז ימין שלנו נגד השכינה ולכן אמרז"ל כשאומרים עושה שלום הופכים פניהם נגד שמאל תחילה שהיא ימין השכינה. ויש סברא אחרת שאנו מקבלים השכינה מאחריה שנא' וראית את אחורי וכו' וא"כ אז הוי הימין נגד הימין ולזה ארז"ל הרוצה להחכים ידרים כי ימין שלנו נגד ימין השכינה. והנה יש הוכחה מהלב שמה שאנו מקבלים פני שכינה היא פנים כנגד פנים כי הלב בשמאל ואף שהוא מלך. והטעם כדי שיהיה לימין השכינה וזשה"כ לך אמר לבי וכו' את פניך ה' אבקש. וא"כ מכח הלב מוכח שאנו מקבלים פני