עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאהבת עולם

אהבת עולם קכב

Ahavat Olam 122 · אהבת עולם · free full Hebrew text

Open in the reader →

ר"ח בגימ' יצחק ומסיבת אפ'ך בעמ'ך אותיות פע'ם בגי' ק"ן לרמוז שהקב"ה דילג להם את הקץ בזכות יצחק כנז"ל. א"נ א'שר ה'וצאת מ'ארץ מ'צרים ר"ת בגימ' אלהים שהיה דין על המצריים ורחמים לישראל והוצאתם בכח גדול וביד חזקה א"כ התנהג עמם במדת החסד ובמדת הרחמים. א"נ ה' י'חרה א'פך ר"ת אברהם י'צחק י'עקב שתזכור להם זכות אבות והבטחתם זה הוא שסיים זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וכו'. ותיבת בעמ"ך בנוטריקין ב'ני ע'ליונים מ'עולים כ'מלאכים אשר בזכותם הוצאתם ממצרים חוס וחמול ורחם עליהם ודוק

ואעשה אותך לגוי גדול פי' הרב בעל הטורים ז"ל ואעשה אותך לגוי גדול מלא ויו שיצאו ממך ת"ר אלף. כלומר ההבטחה שהבטחתי להאבות ברבוי הזרע תצא ממך. עפד"ק אפשר יבוא על נכון מה שארז"ל כי תיבת ישרא"ל בנוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה. עוד הרבה מקומות דרז"ל משה שקול כששים רבוא. כל דבריהם אמת וכל אות ואות בתורה יש לו כמה רזין עלאין קדישין אפשר לפק"ד שזה רמזו ז"ל נוטריקון תיבת ישרא"ל יש ששים רבוא אותיו' לתורה במ"ק. בגימט' ומש"ה שקו'ל כנג'ד ששי'ם רבו'א ע"ה במ"ק. א"נ ול"א ק"ם נבי'א עו'ד בישרא'ל כמש"ה ע"ה במ"ק ודוק: פרשת ויקהל

לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת. אפשר שבא הכתוב לרמוז והוא בהקד' מ"ש רז"ל על ענין המחלוקת ב"מ שהיא דוחה כמה פרנסות וכמה היא שנואה לפני המקום ברוך הוא כמובא בספרי המוסר ובכמה מקומות וביותר שאת בשבת שעל ידי דבר קל השטן שהוא היצה"ר מגביר כח המחלוקת עד לב השמים וממילא הוא פרה ורבה כאוז"ל האי תגרא דמי לבדקא דמייא כיון דרווח רווח. ורוב המחלוקת מצוי בין הנשים ומסיבתם מעוררתם מדנים בין האנשים. כי עשרה אנשים יכולים לדור כאחד בלי מחלוקת ואין שתי נשים יכולות לדור כאחד בלי מחלוקת כאוז"ל. גם ארז"ל משעה שנכנס קדושת שבת. הסטרא אחרא אין לה עוד שליטה כלל והיא יורדת לעומקא דתהומא רבה. עוד אמרו רז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. ועוד אמר רז"ל שאלמלא שמרו ישר' שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין כלומר מדבור ומעשה. עוד ארז"ל ששקולה שמירת שבת ככל התורה כולה אפשר שתיבת שבת בגימ' היא ככל התורה. ועוד אמרו רז"ל במדרש ויקרא רבה שאין ישר' נגאלין אלא בזכות שבת ולא ניתנו שבתות ומועדים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה כמ"ש רז"ל על פ' כי אקח מועד אני משרים אשפוט. עוד ארז"ל מענין שבת והתורה ומצות הצדקה ומצות התפילין ומענין תחית המתים מכל אחד מורה שישראל יש להם דין בנים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וגו'. אפשר שבא הכתוב לרמוז ל'א ת'בערו א'ש ב'כל מ'ושבתיכם ב'יום ה'שבת נוט' בגי' סטרא אחרא. כלומר לא תעשו סיבות לגרום המחלוקת ולהבעיר אש כח הסטרא אחרא ויהיה לה שליטה ב"מ. א"נ לא תבערו אש עה"א והכו' בגי' אין דבר טוב יוצא מהמחלוקת. בכל משבתיכם עה"א והכו' בגי' המריבה בזויה מאד דהיא גרמא בכל הנזקין. בכל משבתיכם ביום בגי' רמז על יצר הרע. שלא תתנו לו כח להדליק אש של המחלוקת בכל משבתיכם כלל וכלל ואזהרה ביותר בשבת. אפשר שזה רמז הכתוב בתיבת ביו"ם השב"ת בנוטרי' ובפרט ביום השבת יום מנוחה שנתנה בו תורה. א"נ שמחה וצהלה בקול תודה בקבלת התורה יעשו מחלוקת [בתמיה].