אהבת עולם קה

דבר ר"ל עניות. או פי' את העני עמך אם לא יש לך ליתן לו לפחות הזמינהו על שולחנך וז"ש את העני עמך. א"נ אם כסף ר"ל אם יש לך כסף תלוה את עמי ר"ל בפני עמי ר"ל דוקא לעשירים שלא יתביישו כשתלוה להם בפני בני אדם מאחר שסופם להחזיר אבל כשתרצה להלוות לעני הלוהו עמך ר"ל בינו לבינך שלא תהיה לו כנושה. שאם אתה תתן לו בתורת מתנה ולמחר תתחרט עליו ותתבענו אזי אינך יכול לתובעו מאחר שהלוית אותו בינך לבינו וזהו לא תהיה לו כנושה

באו"א אם כסף פי' רז"ל דרך רמז ר"ל אם אתה חכם בתורה שנמשלה לכסף כדכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. תלוה את עמי ר"ל שילמד לאחרים תורה. ואם אתה עני מן התורה. עמך ר"ל תביא ת"ח ללמדך

א"נ אם כסף אם חננך ה' בעושר ואתה רוצה לעשות חסד ותלוה את עמי ר"ל לפני הכל כדי להראות להם עושרך. לא תעשה כן. מפני שאת העני עמך ר"ל שיקפצו עליך העניים ותפסיד ממונך. או יאמר את העני שישלוט בך עין הרע והעני כמו העין. א"נ אם כסף תלוה זה דבר מצוי אצל כל עמי. אבל מצוה מן המובחר הוא שתלוה את העני שאינך מצפה ממנו שום תשלום גמול. וזה הדבר אני רוצה שיהיה עמך. וזהו את העני ר"ל הצדקה שתעשה לעני יהיה עמך ולא עם זולתך. א"נ אם כסף ר"ל אם יש לך כסף תלוה אותו לעמי מפני שאת העני ר"ל העניות עמך שהוא גלגל שחוזר בעולם כמ"ש אקדימו ריפתא וכו'. א"נ אם כסף תלוה אם אתה עושה צדקה ונותן אותה בדרך הלואה למי שמתבייש ר"ל את העני במחיצתו ובתנאי שתהיה עמי במחיצתי אם תהיה מדת העני עמך דהיינו הענוה דאל"כ אי אתה נכנס במחיצתי שכ"כ גבה עינים וכו'. א"נ אם כסף אם יש לך כסף ואתה מלוה את עמי ולא נמצא לך סי' רכה דע לך שאת העני עמך שאתה מזלזל בנט"י וכל המזלזל בנט"י בא לידי עניות וסי' על נטילת ידים ר"ת ענ"י. א"נ אם כסף אם יש לך ממון תלוה את עמי שהם הת"ח שהם עמי שהשכינה שורה עליהם דחכם עדיף מנביא וכל מה שתתן להם אני פורע וז"א תלוה ל' הלואה שניתן להשבון כמ"ש רז"ל ע"פ שלח לחמך על פני המים דהיינו הת"ח העוסקים בתורה שנמשלה למים כי ברוב הימים תמצאנו וכמש"ה מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו. אבל אם אתה נותן לעני שעמך ולא עמי דהיינו ע"ה הזהר שלא תהיה לו להקב"ה כ"י כנושה כמאמר הנביא ויהיו מוכשלים וכו' אבל הת"ח כי בצל החכמה בצל הכסף עכ"מ

באו"א אם כסף תלוה את עמי וגו'. יובן בהקדים מ"ש רז"ל את העני עמך עמי ונכרי עמי קודם. ענייך ועניי עירך ענייך קודמין. ענייך ועניי עיר אחרת ענייך קודמין אמר מר עמי ונכרי עמי קודם. פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכה אלא דאפי' לנכרי ברבית ולישראל בחנם. תניא אמר רבי יוסי בא וראה כמה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו עד לחייו. והם מביאים עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבים וחותמים פלוני זה כפר באלהי ישראל. עו"נ מ"ש רז"ל שבמתים שהחיה יחזקאל ע"ה אחד מהם לא החיה בהיות שהיה מלוה ברבית וצל"ד למה יקבל העונש הזה ולא עונש אחר ואיך הוא מדה כנגד מדה שבעבור שהלוה ברבית לא יחיה דמה שייכות יש לחטא הזה עם זה העונש. ונראה שבהיות שבענין הרבית כתוב לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך ונקט לשון נשיכה בו בהיות ענין הרבית כנשיכת הנחש שמטיל הארס ולשעה אינו מרגיש האדם בו. ומעט מעט הולך ונוגע בלבו ומת כך ענין