אגודת אזוב מדברי צו

הי' כל מגמת הניצולים בצמצום על הספינה מה יעשה בה בראי' נכונה. ואם מצד שהמה אינם מסיחים לפי תומם מבואר בעצי ארזים (חא"ה סי' י"ז סנ"ג) באם הגדתם על שאלה מה נעשה בספינה והמה אומרים פלוני ופלוני הוה מסל"ת וכאן כך הי' המעשה ששאלו אותם על ענין המאורע שהי' בספינה ובתוך דבריהם אמרו פלוני ופלוני ומה גם ששאלו לשנים לזה שלא בפני זה ובשנים לכמה פוסקים א"צ מסלפ"ת. ועוד שם (בסי' י"ז בסעי' נג) בעצי ארזים (דף פו) :) ד"ה ובתשו' המבי"ט מבואר אמתי צריך מסל"ת באם באים אנחנו להוציא מחזקת אשת איש ע"פ דבריהם אבל אם מחזקת א"א יצאה לדעתינו ע"י עדות אחרים היינו מגביות עדות הראשונים רק נשאר החומרא אזי א"צ מסל"ת:. ומלבד כל אלה הלוא יש כאן אומדנות המוכיחות שאינו בעולם ומביא באה"ע בק"ע (סי' שכ"ו) שמשיאין ע"פ קול הברה בצירוף לאומדנא שלא בא למחוז חפצו ושם (רכ"ח) מים שאל"ס מדרבנן ומדאורייתא אזלינן בתר רובא ואין לנו כח לאסור לכתחלה רק דומי' דהנהו עובדי שנזכרו בגמ' אבל בהצטרף עוד דבר ח' כנ"ד אין לנו כח לאסור ולהוסיף ע"ד חכמים ככה כאן יש לנו אומדנות המוכיחות האחת הלוא אדם בהול על ממונו ועד הנה לא תבע את האנווייזונגס והלוא כעת בכל קצוי ארץ הפאסטין הולכים. שנית הלוא ידוע שהי' לו ברית שלום עם אשתו ועם כל משפחתו והראי' שכתב אגרת שלומים לאשתו באהבה וחבה קודם שישב על הספינה בפרינסטאן ואם היה בעולם איך לא היה כותב לזוגתו ולמשפחתו הרמה שלישית כשהלך ממדינה הזאת עזב את אמו המונחת הזקנה עשירה איך לא יחוס על חלקו ירושה מלכתוב לאחד ממיודעיו אם אמו עודנה בחיים ובפרט בעתים הללו הפאסטין הולכים מקצוי לקצוי ארץ ואנשים ממדינתינו נפוצים ג"כ בכל קצוי ארץ עכ"ד הגאון מוהרי"ל ז"ל

ואלה דברי הגאון מוה' אלי' נ"י אבד"ק גרידיטץ בגוף הפלפול אשר כתבתם אין תועלת כעת לכתוב דעתי יש בזה אורך ואי"ה בבואינו יחד אברר בעזה"י עכ"פ יש מבוא להתיר ת"ל אף לדרכי. ועי' בנו"ב ח"ב (סי' נ"ט) ובגמ' יבמות (דף קטו.) ההוא גברא דבשילהי הילולא וברמ"א (סי' י"ז סעי' ל"ד) דפסק כהרמב"ן דנשבר הספינה גרע מנפל לים ואסרי' אף בדיעבד כיון שקל להנצל על עץ או קורה שנפל מהבנין ואף הרמב"ם בפי' המשנה גטין (דף כח) אינו פליג רק על בדיעבד. והקבלת עדות של הנכרי לדעתי כמאן דליתי' לגמרי דפסקי' בחו"מ (סי' כ"ח סעי' כ) דאף דיינים מומחים לא מהני בפחות מג' כדעת הרשב"א אלא שכ' הח"מ (ס"ק ע"ח) והב"ש שם דמתירין מטעם עד מפי עד וזה לא שייך בנכרי כי אינו נאמן בלא מסל"ת ועכ"פ בלי מסל"ת אין הנכרי יהיה מי שיהיה עד בתקנת עגונות ואי משום חתימת העדים יש לעיין מ"ש הרמ"א (בסעי' י"א) שהורה כרמב"ם ע"כ אין בכתב הראשון כלום. ומ"ש כבוד גאונו נ"י בתוס' יבמות (דף קכא) ימצא אצלי כתוב הקו' והוא תמוה מאוד ותה"ל הארכתי נברר דבריהם כלל הדבר רואה אני מקום ומבוא שיהי' אפשרות להקל ואמנם יצטרך אריכות ועיון רב כי מה שפשוט בעיניכם ס"ס בזה כ"ז אינו רק ספק אחד דאל"כ יש בכל נטבע במשאל"ס ס"ס דלמא כוורי אכלוהו כמאמר ר"נ במליצתו בחסא יבמות (דף קכא.) ודלמא נחנק במים ודלמא מחמת קרירות ודלמא מחמת בהלה כמו בבא בתרא (דף צג) ואמנם כל אלה נכנסו רק למה שאמרו שרובן מתים וחששו לכתחלה להמיעוט מטעם שכתב המרדכי ריש האשה שהלכה בעלה דאף לרבנן דר"מ חיישי' הכא למיעוט דלא שכיח משום מלתא דפרהסיא ולזות שפתים ורק ס"ס גמור בכל פרטיו מהני כמ"ש הב"ש (ס"ק פ"ד) ובק"ע (רל"ז ושנ"ו ושס"ט) ולכן בק"ע, (ס"ק נ"ג) כתב שאין להקל לסמוך על ס"ס דקל למצוא ס"ס להיפוך והכלל כל הספיקות אלו אינן רק ספק אחד ואמנם יש כזה בט"ז יו"ד (כ"ט) בדרוסה דלמא לא דרס ודלמא לא הטיל ארס ודלמא שלא במקום חיות באמת רבים תמהו עליו בזה. וגם אין לדמות למ"ש התוס' חולין (דף כח:) בשם הר"ר שמעון דב' סברות הוה כס"ס דאילו כן בכל מים שאל"ס איכא כן והלוא ביבמות (דף קכא) במשנה מן הארכובה ולמטה לא תנשא וזאת היא חולשה מחמת יסורים גדולים ובפרט כפי דאיתא שם (ק"כ) דמיא מרזי מכה פירש"י ז"ל מגדל כאב ואפ"ה חששו שמא יצא מרחוק ולא צירפו שמא מת מחמת יסורים קשים ועל מארכובה ולמעלה אסורה יב"ח (בסעי' ל"ב) ולא צירפו וכו' עי' במרדכי סוף יבמות (אות צ) שחולק על הרב דווארדאן והב"י ריש ענין זה (בסי' י"ז) כתב והנך רואה כמה רברבי חולקין על ר"א מווארדאן בטענות נכוחות וברורים ודבריו אין להם על מה שיסמכו וכל הגס לבו בהוראה להתיר אשה ע"פ אותה תשובה עתיד ליתן את הדין לכן שומר נפשו ירחק ממנה עכ"ל. מכש"כ בנ"ד שיש ג"כ ס"ס לאיסור ע"כ אין הדבר פשוט וצע"ג עכ"ל. ואחר שהגיע לידי דבריהם הקדושי' העליתי את אשר עם לבבי בנידון זה וה' ינחני בדרך אמת

א הנה יש להעיר נהי דקיימ"ל ביבמות (דף קכא.) נפל למים שאל"ס אשתו אסורה לעולם ודלא כשיטת הר"א מווארדין שבמרדכי פרק בתרא דיבמות (סי' צא) מ"מ בימינו שכל הדברים המתחדשים בעולם ומכ"ש היוצאים קצת מהיקש הטבעי מתפרסים בכתבי העתים י"ל אי איתא דסליק קלא הוה ני' ונהי דאמרי' התם דאפי' בצ"מ וגברא רבה לא אמרי' אם איתא דסליק קלא אית לי' כבר כתבו התו' שם ד"ה ולא היא ואע"ג דרובייהו צ"מ אי סליק קנא אית ליה מ"מ לא חיישי' לאותו רוב כמו גבי גוססין דרובייהו למיתה ואין מעידין והגאון מוהר"י ברלין ז"ל הראה לדבריהם ביבמות (דף לו:) ד"ה הא ל"ש דחוששין למיעוט המצוי כמו במים שאל"ס וגוסס וצע"ג דודאי במשאל"ס א"ל דהוה מיעוט המצוי ועי' ברא"ש חולין (פ"א סי' ט"ז) וכן נראה מסיום דבריהם דנהי די"ל דבמים שאל"ס וגוסס החמירו משום חומר א"א מ"מ כיון דמיעוט נפלים מצוי יש להחמיר משמע דבמשאל"ס וגוסס לא הוה מיעוט המצוי כ"א מכח חומר א"א ולזה רמז הגאון מוהר"י ברלין ז"ל. והרא"ש שהביא בפ' החולץ (סי' ה) דברי התוס' אינו סותר דבריו שבפ"ק דחולין (סי' י"ז) ומהתימא על דו"ז הגאון בית מאיר (בסי' י"ז סנ"ב) שכתב שנראה סתירה בדבריו ולענ"ד תיובתא נא קחזי' ועיקר הטעם משום חומר א"א החמירו כדאי' בב"מ שם

ובאמת שדברי התוס' צע"ג במה שמדמי רוב צ"מ קנא אי"ל לרוב גוססין והא י"ל ברוב גוססין דליכא אלא חד רובא מחמרי' משום חומר עריות אבל בנ"מ וגברא רבה במים שאין להם סוף דרוב נטבעים למיתם ובמיעוט הניצונים רוב צ"מ וגברא רבה קנא אי"ל אי סליק אין להחמיר אפי' משום חומר העריות וכה"ג בע"ז (דף לד:) גבי גבינות ב"א דר"מ נמי לא חייש למיעוטא ואף ע"ג דאיכא חומרא דע"ז והכא עדיף מרוב סיעה ורוב עיר דכתובות (דף טו) וצ"ל דכיון דלענין רוב נטבעים למיתה החמירו רבנן הו"ל כמאן דליתי וכשבאין לדין על רוב צ"מ וג"ר שי"ל קול דומה שפיר לרוב גוססין ואע"ג שי"ל דרוב גוססין הוה לענין איסור תורה אבל בצ"מ הוה לענין מים שאין להם סוף דרבנן צ"ל דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון וצ"ע ובעזה"י מצאתי כעין זה בירושלמי הובא בר"ש רפ"ד דדמאי דאע"ג דרוב ע"ה מעשרין ולמיעוט שאין מעשרין הוא שחששו להפריש דמאי מ"מ חששו ג"כ על מיעוט שאין שבת עליו באימה לענין שלא יאכל במו"ש ואע"ג דאיכא תרי רובא והו"ל שאין שבת עליו באימה כמיעוטא דמיעוטא ומופלג א' חילק דהתם אפשר לעשר למוצ"ש משא"כ הכא דלא אפשר. ולענ"ד יש נחלק עוד דמיעוט שאין מעשרין ומיעוט שאין שבת עליו באימה לא שייכי בהדי הדדי משא"כ מיעוט ניצולין ומיעוט צ"מ וגברא רבה דסלקי ואין להם קול הוא מענין א' ע"י שניצולו מטביעה והו"ל שפיר שאין להם קול רק מיעוטא דמיעוטא אבל בימינו שכל הדברים המתחדשים