אגודת אזוב מדברי צה

וואלפזאהן בנייארק ובפרינסטאן המראים עוצם אהבתו אל אשתו ועד היכן הוא חושש על צערה מדוחק פרנסתה וצורכיה. ובפרט על עיגונה. גם במכתב מיכאל לישעצקי הודיע שהוא ועוד ב' אנשים יהודים היו בצוותא עם הירש וואלפזאהן ביום שנסע מפרינסטאהן ודברו ביניהם על אודות כובד ויקרות נסיעה כזו עבור האיש הנשוי והצר לו מאוד על שלא מצא עסק להשאר שם ונתרצה שתיכף בבואו לארלאנס "חדש כאשר ישוה לו לנסוע לקאלי פארנע יראה להודיע מזה לאשתו ויכתוב לה שבאם במשך ב' שנים לא יתודע לה מהיותו בקאליפארנע פוטר אותה מקשורי הנשואין שנתקשרה עמו נראה מזה שהיה דעתו לשלוח לה גט פטורין על תנאי שתתגרש בו כשלא יתודע לה מאתו במשך ב' שנים

והנה יש כאן עדות מה שנשמע מדברי הקדרית שהסיחה לפ"ת כי נטבע בעל האשה זו וגם הב' נכרים שהגידו שמו וכינויו ושם עירו ובפרט שהעידו על שנאבדו ב' אנשים בספינ' שיצא' מפרינסטאן לנסוע לארלעאנס"חדש וזה ידוע לישראלים בפרינסטאן שלא יצא יהודי אחר בספינה זו שנאבד זכרו כי אם זה האיש ר' הירש הידוע בשמו וכינויו ושם עירו ומכירין את אשתו ואע"ג שב' הנכרים הגידו שנשרף על הספינה מ"מ גם בדבריהם ליכא הכחשה להקדרית רק שלדעתם הדבר ברור כי נשרפו על הספינה לאשר אחזה האש סביבותיהם אבל מ"מ יכול להיות כי נמלטו מתוכה ונפלו לתוך הים וכאשר סיימו בדבריהם ושאילו היה יורד מתוכה היה נטבע במים וגם יש אומדנות והוכחות גדולות אשר היא לכל ידועה שלא ע"פ ראיה דודאי מת: (א) מצד האבליגאציאהן שהניח אצל הטוען ולא חקר ודרש אודותי': (ב) שאמו הזקנה שבקה חיים ולא חקר בגלל הירושה: (ג) ע"י שנגבה מעותיו מהשלחני ועל כל אלה בעתים הללו אף ממרחקים ומעבר לים כמעט היא מהנמנע אשר במשך ח' שנים שלא יהיה נשמע שום ידיעה. והנה ראשית שאלה זו באה לפני ממיודעי הקרוב להאשה ע"ד להעתיק הגב"ע מכתב ולשון אשכנז ללשה"ק ולהגישה לפני מזבח אאמ"ו הגאון המנוח מוה' ישכר זצ"ל בעהחמ"ס פתחי שערים ב' חלקים בעודו בחיים אתנו בירח תמוז תריב"ל ומאשר ידעתי רצון נפש צדיק אאמ"ו הגאון ז"ל שאדון לפניו להראות פנים בהלכה הנה הוכרחתי ליקח מועד ולעיין ולהעיר קצת בכחא דהתירא וערכתי במכתבי אליו דבר השאלה ומה שהעירותי עלי' אולם כבוא מכתבי כבר יצא צדיק מן המקום לברעסלויא ושמה נתבקש בישיבה של מעלה ביום ב' ח' אלול ולא זכיתי שיוגשו דברי לפני מזבחו הטהור. ואחר זה הפציר בי מיודעי שנית להעמיק עיוני עוד בדין זה לא ע"ד להורות כ"א להציעה לפני גדולי ישראל הע"י. ובזה מלאתי רצונו והיו הדברים טמונים באהלי עד שנת תרי"ז שאז נשאו ונתנו בדין זה הגאון המנוח מוה' יהודא ליב ז"ל שהיה אז אבדק"ק שענלאנק. וה"י הגאון מוה' אלי' נ"י אבד"ק גרידץ והגאון מוהרי"ל ז"ל ערך מכתבו אלי והפציר בי לבוא למקומו ע"ד לעיין עמו בדין זה ולא יכולתי לסרב נגד גברא רבה דכוותיה בחכמה ובזקנה וגבר בכולה בתורה וביראת ה' וגם נשלח אלי הגב"ע משנת תרט"ז הנ"ל שלא היה לפני בראשונה ונענתי להם להמנות בין הנושאים ונותנים בדין זה

וראיתי להעתיק מקודם דברי הגאון מוהרי"ל ז"ל אשר שלח אלי עם מכתב קדשו. הנה לפי גביות עדות הראשונה כמעט מבורר שזה המדובר נשרף בספינה שמה שהספינה נשרפה היה מפורסם בצייטינג ולפי דבריהם שראו שישב על הספינה ושמעו שאינו ניצול א"כ קרוב הדבר שבודאי נשרף על הספינה ואין לחוש אולי לא זהו המדובר שהעידו העדים עליו לפני הפרידינסטרעכטיר הלוא אמרו שמו והשטאמ"נאמען שלו ושם עירו ובעירו לא נחסר אדם אחר. והאנווייזונגס המה שני סימנים אמצעים ושני סימנים אמצעים לפי רוב הפוסקים הוה כמו סימן מובהק וגם סימן א' ספיקא דדינא ואם נאמר דחיישינן לשאלה כמו בסימן מובהק בבגדים אולם למכירה לא חיישינן בכל דבר מטעם המבואר בגאונים. ושאלה אינה שייכה כאן א"כ הרי מבואר אצלינו שנשרף בספינה. ואם תאמר אולי הציל עצמו מן השריפה ונפל לים אזי בודאי נטבע ואם מצד מים שאין להם סוף שהחמירו רז"ל שלא תנשא זהו דוקא אם אין צד אחר רק נפל לים אבל בעינינו נפילת הים ספק רחוק הוא כי קרוב הדבר שנשרף על הספינה וגם לבד השריפה מצוי בספינה סיבות הממיתים בעת השרפה מסיבת העשן וסיבת המפולת א"כ מיתתו ע"י מים שאין להם סוף ספק רחוק הוא ובאופן זה לא גזרו חז"ל כמבואר בב"ש בק"ע שאין לנו לאסור לכתחלה רק דומי' דהנהו עובדי שנזכרו בגמ' וגם למה נחזיק ריעותא ממקום למקום הלוא בספינה הי' ובספינה כמה בחי' ממיתים נאמר שמיתתו לא הי' בספינה רק במקום אחר היינו שנפל לים או הפיל עצמו לים ונטבע ונפיל עליו חומרת מים שאין להם סוף ועוד הלוא בכל דבר ודבר מעמידין על החזקה ראשונה ויסוד של החזקה שבכל דבר שמעמידין על מכונה הראשון ובאם יתכן שישתנה הדבר ע"י מעשה אזי ההכרח לברר אם הי' המעשה. ואם נאמר אולי נפל לים ואין רואה א"כ אין האיסור מצד חומרא שאין לנו עדים ששהה כדי שתצא נפשו א"כ מצד הדין אסור ולא מצד חומרא מים שאין להם סוף אולם הלוא יש לנו ס"ס ספק נשרף ספק נטבע היינו נפל לים או הפיל עצמו לים ונטבע וא"ת שאינו מתהפך היינו שנאמר אולי לא נטבע וניצול הא הוה כמו ספק דרוסה ספק על ספק לא על וא"ת על ספק לא דרס וא"ת דרס התירוץ שההכרח להתחיל בספק על או לא על כמבואר בש"ך שהסבה באה ממציאות על ככה ההכרח להתחיל בנשרף שהסיבה באה ממציאות השרפה והשרפה ודאית וא"ת הא הוה אתחזק איסורא איסור א"א ובאתחזק איסורא לא מהני ס"ס בשלמא אם הי' כאן רק חומרת משאל"ס אינו שייך אתחזק איסורא אולם הספק שלנו מצד הדין שאין לנו עדות ששהה עד כדי שתצא נפשו שאין לנו עדות ע"ז אזי הקו' הלוא אתחזק איסורא ולא מהני ס"ס אולם הלוא כמה פוסקים מגדולי הראשונים שדעתם אפי' ליכא עדות ששהה במים עד כדי שתצא נפשו ג"כ לא תנשא מצד חומרא רק ואם נישאת לא תצא. ועוד כמה פוסקים חולקים על הש"ך בזה ואומרים דאפי' במקום דאתחזק איסורא מהני ס"ס. ועוד שיש כאן כמה ספיקות מד' מיתות ב"ד סיבת העשן סיבת מפולת סיבת שרפה סיבת טביעתו במים ולא ניצול ובג' ספיקות הש"ך בעצמו מודה שאמרינן ס"ס במקום דאתחזק איסורא ואם נאמר הלא הגובה עדות הי' אדם שאינו מבני ברית אולם הוא משופטי הערכאות והא דכותי פסול לעדות י"ל דהוא מגזה"כ ועי' בקצה"ח (סי' ס"ח) וי"ל ג"כ דחיישי' לשקר וכאן ממנ"פ אם מצד שהנכרי פסול הלוא בעדות אשה כל הפסולים כשרים ואם מצד השקר הלוא ערכאות חזקתן דלא משקרי ומה גם שיש שם שנים הכותב הפראטאקאל והפרידינסריכטער החותם. ועוד במקום שעד מפי עד נאמן א"צ שיהי' העדות נחקרה בב"ד אזי הוה הפרידינסריכטער כמו עד מפי עד ולסוף הלוא באים כל הדברים לפני ב"ד כמו שמבואר בשבועות (דף לב:) א"ר פפא הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור וכו' דאמר לה לדידה ולא אמר להו לב"ד דתנן האשה שאמרה מת בעלי נאמנת ומה שהוא אינו מבני עמינו הלוא עדות אשה מקבלין גם ממי שאינו מבני עמינו ואם הוא אינו מסל"ת הלוא ערכאות חזקתן דלא משקרי וגב"ע השני אשר השיגו בשנת תרט"ז הלוא הגידו שני עדים לפני שלשה יהודים ויודעים שמו ושטאמ"נאמען שלו ושם עירו והיו עמו בספינה והם ניצולו והוא לא ניצול וראו כמה שעות על הספינה אשר לבד אלו שניצולו על הרעטבאטין לא נפל שום אדם לים ואם מצד שהמה מהניצולים ובהולים על נפשם ובהול על נפשו אינו נאמן. זאת לענין הגדת עדות ששהה עד כדי שתצא נפשו שזאת צריך השערה ודקדוק עיוני. אבל כאן בודאי