אגודת אזוב מדברי צד

סכנה לתינוק דדי לו בכך מש"ה לא החמירו חכמי' וכן בתנאי דגט דמסתמא אתני על מידי או דצריך לו אבל לאחר י"ח חודש דל"צ לי' כל כך אינה רוצה ממנה וללישנא דגמרא אינו מתרצה בהנקתה וכמש"ל

ולענין חודש העיבור החמיר בשו"ת אמונת שמואל (סי' מח) ואע"ג שהוא עצמו הקיל לענין מנקת חברו בהכניסה שיעור ב' שפחות

ואזכיר בזה שמלשון הירושלמי סוטה דמייתי קרא למעובר' חברו מאל תסיג גבול עולם ומוסיף עלי' דקרא דמשלי תי' אשר גבלו ראשונים הנאמר בתורה פ' שופטים בפסוק לא תסיג גבול רעך ועי' בפני משה שפי' דדייק מאשר גבלו הראשונים שתקנוה החכמים הקודמים ולמנקת חבר מייתי מובשדה יתומים אל תבוא והיינו דמדכתי' ובשדי ביו"ד. קדריש לי' מלשון שדים בשי"ן ימנית. לכאורה הי' נ"ל דירושלמי שתי תקנות הוו מעיקרא תיקנו חז"ל איסור על מעוברת חברו והדר אחר זמן רב תיקנו על מינקת חברו ומש"ה על איסור מעוברת מוסיף קרא דאשר גבלו ראשוני' ולא על איסור מנקת. אמנם מסוגיא דיבמות (דף מב) מבואר דאיסור המעוברת הוה רק משום דלמניקה קיימא: וע"כ צ"ל דש"ס דילן סבר דעכ"פ חדא תקנה הוה ושלא להפליג בין הירושלמי לש"ס דילן נלע"ד שאפשר לפרש דהירושלמי נמי לטעמא קאמר. אל תשג גבול עולם אשר גבלו ראשונים דהיינו מעוברת חברו משום דובשדי יתומים אל תבוא דמעוברת למניקה קיימא כש"ס דילן

והנה מדאסמיך הירושלמי איסור מנקת חברו אקרא דובשדי יתומים אל תבוא משמע כשיטת הר"ש הזקן דדוקא ביתומים והיינו אלמנה ולא בגרושה הכא מיירי דהאב חי דלא הוה הולד יתום ולפ"ז נכונים בסברא דברי הפוסקים דגם לר"ש הזקן אין להקל במזנה כשאין מכירין האב דבכה"ג הוה הולד בכלל יתום

סימן ח ע"ד העגונה הילדה מ' אסתר בת הנגיד ר' אלי' מפייזער שהי' דירתה עם בעלה ר' צבי הירש וואלפזאהן בפאזנע בשלום ושלוה והולידו בנים באהבה וחבה ולצוק העתים נסע בשנת תר"ח לאמעריקא ובא עד עיר פרינסטאן ולאשר לא מצא שם מנוח ומקום להתפרנס בהרווחת ממון ביקש לנסוע לקאליפארנע ונסע מפרינסטאן בספינה על נהר מיססיפא לנסוע לנייארלאנס. וזה ידוע לאנשים יהודים אשר הם כעת עוד באמעריקא שידעוהו היטב והכירוהו וראו בידו הצעטיל על תשלום דמי הספינה לנייא ארלאנס בספינה המכונה קאנוואי ובהיותו על הספינה בלב ים כי"ד פרסאות מוויגסבורג הנה לקול השמועה שהוצת אש בספינה ומזה באה לידי שרפה כמו שנתפרסם בזה בצייטונג כאשר ביקש להציל חפצים שהיו לו בספינה ולהציל עצמו לספינה הסמוכה כמו שעשו שאר האנשים שהיו בה נאבד ספק נפל אל תוך הים או נשרף בספינה הוא ועוד איש א' א"י ושאר כל האנשים שהיו בספינה ניצולו. וזה ר' הירש וואלפזאהן היו בידו ב' אנווייזונגס שקנה בפרינסטאן על סך מאה ושמנים דאללארס לגבותם בנייא ארלאנס. וזה כשמנה שנים שלא נשמע ממנו כלל ונאבד זכרו והנה השולחני שהעמיד האנווייזונגס בפרינסטאן קיבל הדמים לחזרה מנייא ארלאנס ושלחם למדינתינו עבור יורשי הנאבד ע"י שנגבה גב"ע בפני שופטי הערכאות בפרינסטאן שזה האיש אינו בעולם כמו שיבוא להלן תורף העדות שהועד ע"ז גם הניח אצל טוען במקום המשפט בנייאירק אבליגאציאהן על סך אלף ר"ט שהגיעו לו מאיש א' שברח מפויזען לנייארק והשוה עם הטוען שיקבול על הסך אלף ר"ט לפני הערכאות ומה שיוציא יחלקו ביניהם ולא באה מאת ר' הירש הנ"ל שום דרישה וחקירה בגלל התביעה ההוא עד שכאשר שב הבע"ח מנייארק לפויזען החזירו קרובי ר' הירש את האבליגאציאהן מאת הטוען בנייארק וגבו המעות מן הבע"ח בפויזען ועד היום אין שום זכרון להנאבדים ההם גם אמו של ר' הירש אשר בנסעו ממדינתינו היתה עשירה וזקנה שבקה כבר חיים לכ"י זה איזה שנים ונשאר אחריה עזבון מסויים ומצד ר' הירש אין דרישה וחקירה בשביל ירושתו כי נאבד זכרו לגמרי גם ידוע ממכתביו וממה שדיבר עם יהודים מכיריו בפרינסטאן שמאהבתו אל אשתו חש הרבה על צערה ובפרט שלא לעגנה והאשה רכה בשנים כבת כ"ז כ"ח שנים והיא צועקת במר נפשה להוציאה מכבלי העיגון גם בני משפחתה גלו את דברי הרופא כי הוא על צד ההכרח להשיאה לאיש יען סובלת בחולי פעימת הלב ולפי דברי הרופאים אין למצוא לה כעת תרופה ותעלה לאשר כל עוד שלא נתעכרו דמי' מהריון ומלידה לעוצם חום הטבעי שבלב מריבוי דמים רפאות תעלה אין למצוא לה

והנה תורף הגב"ע שנשלחו בענין זה בראשונה בא מכתב מיכאל לישעצקי מפאזען שכעת הוא בפרינסטאן שכתב בכ"ב מערץ מ"ט למספרם להודיע איך נשמע שנטבע וואלפזאהן ועוד שני וביאר שנסבה טביעת השני ע"י שרצה להציל ממונו ונראה שכן הי' מפורסם איש מפי איש. וכתב שנית בכ"ג ייאנואר נו"ן למספרם שנשמע שקדרית אחת שהיתה ג"כ בספינה בעת ההיא ראתה את ווא וואלפזאהן שרץ לתיבה שלו וכששאלה עליו אחר כך שמעה שנטבע ושלח ג"כ העתקת מה שהעידו יצחק רויט וליב קאפענהאגין לפני השופט ונשבעו ע"ז בג' דעצעמבור מ"ט למספרם איך שהכירו היטב את הירש וואלפזאהן מפויזען ושביום כ"ו או בימים האחרונים לחודש פעברואר מ"ט למספרם על חוף האני' קאנוואי עזב את העיר פרינסטאהן לנסוע לארלאנס חדש על נסיעתו לקאניפארנא. ושהספינה לוהטה באש בערך י"ד פרסאות מוויגסבורג ונשרפה ושאחר כל מה שהי' ביכולת להביא אל הבירור וכאשר הם מדמים ומאמינים ע"פ האמת זה המדובר הירש וואלפזאהן נאבד על הספינה הנזכרת ובא מן העולם ואמרו עוד שהירש וואלפזאהן לקח עמו שני שט"ח לערך ק"פ דאללארס על בתי שלחנות בארלאנס חדש ושהשט"ח ההם לא נראי ולא באו מאתו לפני השולחנים בארלאנס חדש ומאז נגבה המעות. ואמרו שבאם לא הי' נאבד מן העולם הי' נודע להם ממנו והוא עצמו הי' מודיעם כי בין פרינסטאהן ובין ארלאנס"חדש השיירות תמידות לפי שכל המקומות יושבות על חוף נהר מיססיפא וששמעו מעבירים מאת ההמון שאיש כזה נאבד מן העולם על הספינה ועכ"ז חתמו השופט והעדים וחתימת השופט נתקיימה ע"י סופר וכותב הערכאות ומקום חצר המשפט בפרינסטאן וע"י הגב"ע ההוא קבלו קרובי ויורשי ר' הירש את הדמים מהשולחני בפרינסטאן כמבואר למעלה ובשנת תרט"ז נשלח מאמעריקא הגב"ע בכ"י וחתימת ג' אנשים שנועדו לב"ד כדתה"ק וקבלו העדות מן ב' א"י שבאו לפניהם היינו ששאלו לכל אחד שלא בפני חברו אם היה על הספינה קאנאווי ואם יוכל לספר להם איזה דבר ממנה וע"ז השיב להם כאו"א נסעתי על הספינה ההוא בכ"ו לחודש פעברואר מ"ט למספרם מפרינסטאן על נהר מיססיפא והיו עוד עליו הרבה אנשים מאוד וכשהיינו בדרך י"ד פרסאות מוויגסבורג עלה מתוכה להבות אש וכמעט כל הנוסעים נצלנו רק ב' אנשים היינו הירש וואלפזאהן מפויזען אשר הכרתיו היטב ועוד א' שלא הכרתיו היטב נשארו על הספינה היוקדת לפי שלא יכלו עוד לרדת ונשארו על הספינה עד שנשרפה כולה מה שנמשך בערך ששה עד שמנה שעות. כן היו דברי הראשון והשני אמר שנמשך בערך שמנה שעות ומאז לא נראה עוד שום זכרון ושארית מהירש וואלפזאהן ומהשני לפי שנשרפו על הספינה. וע"ז שאלו הג' אנשים את העדים האין אפשרות שהירש וואלפזאהן קפץ מהספינה לתוך הים והשיב העד אני ועוד הרבה אנשים אחרים השגחנו ע"ז ויודע אני בבירור שלא קפץ מהספינה ואם היה עושה כן בודאי היה נטבע והדבר ברור שתיכף ומיד נאחז מלהבות אש לולא זאת בודאי הי' משתדל להציל א"ע על הספינה הסמוכה כאשר עשינו אנחנו: והאשה ובני משפחתה מראים מכתבים שכתב ר' הירש